|
אנדרטה לשלושה חיילי הנח"ל המוצנח שנהרגו במ … אנדרטה לשלושה חיילי הנח"ל המוצנח שנהרגו במארב סמוך לגשר.
בתקופת מלחמת ההתשה, כל לילה היה יוצא מארב מהמוצב הסמוך ופורס מספר מוקשים נגד רכב לפני גשר אלנבי בכדי למנוע מעבר. במארבים הללו, תמיד שלושה לוחמים היו בקדמת הכוח (מפקד ועוד שני לוחמים), הם שפרסו את המוקשים ושאר הכוח נשאר במגמה מאחור.
לאחר הנחת המוקשים הכוח היה שוכב במארב בקירבת הגשר ובסיום המארב הכוח היה מנתק את חימוש המוקשים שנפרסו וחוזר למוצב. בליל המקרה, 1.4.1969, כתוצאה מתקלה, הופעלה שרשרת המוקשים.
מהפיצוץ נהרגו מפקד המארב, רן כהן (חייל בודד מצרפת), גיל סגל, חייל משייטת 13 שסופח לגדוד ואלעד קדמון, לוחם גדוד 50.
באירוע אחר, קודם, בתאריך 25.1.1968 , בתקופת מלחמת ההתשה, נהרגו 3 צנחנים במילואים : יעקב אשל, שלמה-רפאל לנצקרון, מאיר רוטשילד. הי"ד. האנדרטה נהרסה ושוקמה.
השלושה הונצחו באנדרטה גדולה יותר על אי תנועה בסמוך לטרמינל הנוסעים הנכנסים. על אי תנועה בסמוך לטרמינל הנוסעים הנכנסים.
|
Description
|
|
מתוך עמוד הפייסבוק:
חיים היה מ"כ או סמל המ … מתוך עמוד הפייסבוק:
חיים היה מ"כ או סמל המוצב. כל לילה היה יוצא מארב מהמוצב ופורס מספר מוקשים נגד רכב לפני גשר אלנבי בכדי למנוע מעבר. לאחר הנחת המוקשים הכוח היה שוכב במארב בקירבת הגשר ובסיום המארב הכוח היה מנתק את חימוש המוקשים שנפרסו וחוזר למוצב. בליל המקרה, 1.4.1969, כתוצאה מפעולה מסויימת שאינה ברורה, הופעלה שרשרת המוקשים.
בעזרתו של יוסי Yosi Bulganim ,עימו שוחחתי היום (20.12.21), התברר כי מפקד המארב היה רן כהן. במארבים הללו, תמיד שלושה לוחמים היו בקדמת הכוח (מפקד ועוד שני לוחמים), הם שפרסו את המוקשים ושאר הכוח נשאר במגמה מאחור. באופן קבע, היה קצין חבלה (מיכה הדס, קצין חבלה גדודי, במקור מבית אלפא) שהיה מבצע את חימושי המוקשים, אולם בפעילות הזו מיכה נעדר בשל עיסוקים רבים בתחום החבלה בגזרה הגדודית. כתוצאה מפעולה מסויימת, המוקשים התפוצצו על הגשר. מהפיצוץ נהרג מפקד המארב, רן כהן, גיל סגל, חייל משייטת 13 שסופח לגדוד ואלעד קדמון, לוחם גדוד 50.
אני הוא מיכה הדס, קצין החבלה המדובר. עלי לתקן ולדייק כמה פרטים: זה היה לילה ראשון עם כניסתנו לקוו, אחרי שהחלפנו גדוד צנחני מילואים. את נוהל המארב עם המוקשים בגשר אלנבי לא קיבלתי בחפיפה, היות והחטיבה השעתה את המארב לכמה חודשים עקב שטפונות בגאון הירדן (חורף 69 היה כבד במיוחד) והחליטה באופן גאוני לחדשו בדיוק בלילה הראשון שלנו בקוו. כמו שיודע כל קצין שעבר את זה, היומיים של החפיפה מלווים בפעילות קדחתנית, קודם ברמת המפקדים ולאחר מכן לקבל ולמקם את הכוח שלך והראש מפוצץ במאמץ לקלוט כמה שיותר אינפורמציה ושלא לפספס שום פרט. לפנות ערב מבקש ממני הקמב"ץ לרדת למוצב אלנבי כדי להדריך אותם משהו לא ברור בנושא מוקשים. אני יורד לשם ומתברר שהמוצב צריך להוריד מארב לילי כדי לחסום עם שרשרת מוקשים את האפשרות לעבור את הגשר עם טנקים. אני מגיע לשם, מראים לי 6 מוקשי נ"ט שלל רוסים מדגם טי-אמ 46 בשימוש צה"לי, מסביר לרן מפקד המארב איך מחמשים ומנטרלים אותם וממהר לחזור למשטרת יריחו באור אחרון, סוגר את גדר המערכת אחרי. אחרי פחות מחצי שעה נשמע הפיצוץ. בתחקיר שאחרי, התבררו כמה פרטים שלא לכולם הייתי מודע בזמן אמיתי, בין הייתר, המוקשים שכבו בבוץ ונוקו ע"י החבר'ה במוצב, הנוהל הזה נוגד את פקודות חיל הנדסה שאוסר חימוש וניטרול רב פעמי של מוקשים, רק קצין הנדסה או מש"ק הנדסה מוסמכים לבצע את פעולת החימוש וכיוצ"ב. כך או כך, הרעיון שקצין חבלה צעיר מסוגל לתהות או אפילו לסרב למלא את פקודת החטיבה הוא מופרך לחלוטין בנסיבות המקרה ובכלל. בסופו של דבר היה משפט ובסיומו אנוכי ומפקד המוצב ישבנו 28 יום בכלא 6 על אי קיום הוראות הבטיחות. קצין ההנדסה החטיבתי אפילו לא נשפט, אולי קיבל נזיפה והמח"ט משה לוי שהיה מעורב עד צוואר במחדל
המשיך כאילו שלא קרה כלום. אף אחד לא יודע מה גרם לפיצוץ. אני שותף לדעתו של רן בג שלמרות שהדגשתי לחיילי המארב שלפני הברגת הנפץ למוקש חייבים לודא היטב עם הזרת שבית הנפץ נקי, נכנס גרגר או חתיכת לכלוך לבית הנפץ והלחץ גרם לפיצוץ המוקש ובעקבותיו לפיצוץ השרשרת כולה. כבוד לנופלים. בעקבותיו לפיצוץ השרשרת כולה. כבוד לנופלים.
|
LongDescription
|
