עיון בוויקי

מתוך עמוד ענן

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית העלמין של נהלל
צבי 1956, גלעד קליין, דניאל אייזן, Hagitmt, ליאו, חוגי סיירות, Tadi, צוות08  + Contributors
השמות שעיצבו את ההיסטוריה של העמק ושל ראשי השמות שעיצבו את ההיסטוריה של העמק ושל ראשית ההתיישבות חקוקים על גבי המצבות. בין המצבות גם חנה מייזל שוחט ובעלה אליעזר שוחט, הנרצחים הראשונים במאורעות תרצ"ו שנרצחו ע"י כנופית עז א-דין אל קאסם, אליעזר (ליפא) יפה (הוגה רעיון מושב העובדים, ממייסדי נהלל, ויזם ומנהל ראשון של "תנובה") משה דיין, בנו אסי דיין, אלוף משה (מוסה) פלד. אילן רמון ובנו אסף רמון, סבתו (סבתא טוניה מהספר "הדבר היה ככה") ואימו של הסופר מאיר שליו. אלעזר וולקני מגלה החיים בים המוות. ר שליו. אלעזר וולקני מגלה החיים בים המוות. Description
http://www.youtube.com/watch?v  + ExtLinks
171  + Height
2012.11.4-084944.785.iphone.jpg  +, 2012.11.4-085953.362.iphone.jpg  + Images
4 April 2024 15:52:41  + LastUpdate
32.703  + Lat
35.215  + Lon
בצידו הצפוני של בית הקברות בשולי חומת הבטו בצידו הצפוני של בית הקברות בשולי חומת הבטון הקטנה עומדת מצבת אבן גדולה ובולטת, היוצאת דופן בבית הקברות, על המצבה כתובת בגרמנית המנציחה את הראשונים שהגיעו לארץ כחלוצים לפני המחנה. הכתובה מספרת כי ב 1867 התיישבו חלוצים, חברים מהאגודה הטמפלרית במג'דל, כניפס וסמוניה, ואבן זו היא מצבה לזכרם. החלוצים הם צעירי הקהילה בגרמניה שחששו מגיוסם לצבא החליטו לעשות מעשה, הם הקדימו ויצאו לארץ להתיישב בעמק יזרעאל על אדמות הכפר כניפס לימים הקיבוץ שריד, אדמות מ'גדל היא מגדל העמק וסמוניה היום תמרת, הקבוצה עברה תלאות וסבל, רכושם נשדד, השלטון המקומי התנכל להם, המיסים שנגבו מהם גמרו את רכושם והקדחת עשתה בהם שמות, מתוך 25 החלוצים האמיצים 15 מתו בתחילת המאבק, האחרים עזבו לגרמניה או התפזרו במושבות האחרות שהחלו לקום אחריהם (השניה אחריהם היתה חיפה). האנדרטה בבית הקברות הוקמה והוצבה בבית לחם הגלילית, המושבה בית לחם הגלילית הייתה למעשה המשך עשייתה של הקבוצה וביקשה לשמר את זיכרונותיהם של הראשונים באנדרטת הבזלת המרשימה. האנדרטה נחנכה ברוב פאר בשנת 1933 על ידי חברי הקהילה הטמפלרית מכל הארץ, שאף העלו כאן את ההצגה 'סמוניה', שבה שיחקו ילדי בית לחם הגלילית את דמויותיהם של המתיישבים הצעירים, והבדואים המקומיים, עד לסופה הטראגי של ההתיישבות. הופמן ראש הקהילה כתב ביומנו: "גם הם מתו בשביל המקדש בירושלים, בזמן שרותם את הרעיון האלוהי של המקדש". הקבוצה בזמן שהותה בעמק הוצאה ממסגרת הקהילה הטמפלרית בכדי לא לקבל אחריות על גורלה, אבל לאחר כישלונם שלחה הקהילה בגרמניה תרומה קטנה למתיישבים אולי בכדי להצדיק את מצפונם. בשנת 1970 עם פירוק בית הקברות הטמפלרי בבית לחם הגלילית, נלקחה גם המצבה הזו והועברה לבית הקברות בחיפה, כזיכרון לנחשונים וראשונים בעמק. רות בחיפה, כזיכרון לנחשונים וראשונים בעמק. LongDescription
false  + MeasuredByGPS
קבר  + PointType
קבר, אתרים קטגוריות
4 April 2024 15:52:41  + תאריך לשינוימאפיין זה הינו מאפיין מיוחד באתר ויקי זה.
הסתרת מאפיינים המקשרים לכאן 
  אין מאפיינים המקשרים לדף זה.
 

 

כתבו את שם הדף ממנו יתחיל העיון.
כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
צפיות
ניווט
תיבת כלים