|
בס"ד,
החווה החקלאית לשעבר אשר הייתה ליד בי … בס"ד,
החווה החקלאית לשעבר אשר הייתה ליד בית הספר שפיר.
מאת: ישראל זיסק
"חווה חקלאית למועצת שפיר".
מתוך: עיתון "הצופה" מתאריך 19 בנובמבר 1954, בעמוד 4.
השנה מלאו שישים וחמש שנה לבית הספר שפיר(נוסד בשנת תשי"ב, 1952).
במאמרי זה ברצוני לספר על החווה החקלאית אשר הייתה קיימת ליד בית הספר
בשנים תשט"ו ועד תש"ך. 1954-1960.
הייתה זו מסגרת ייחודית של שילוב לימודים לצד עבודה חקלאית.
מיקומה היה לא רחוק מאזור אולם הספורט של היום.
הקמת החווה. מרעיון לביצוע:
על הרעיון מאחורי הקמת החווה מספר היוזם והמקים מושקה מושקוביץ, מי שהיה באותם זמנים ראש המועצה שפיר:
"נבחרתי לראש המועצה ב 1952.
כל הישובים במועצה היו עולים חדשים מכל קצוות העולם.
אני ראיתי חובה שהמועצה תטפל בראש ובראשונה בחינוך כולל לתלמידים בגיל היסודי
ובמיוחד בני הנוער מעל גיל זה שלא זכו לחינוך מסודר בארצות מוצאם.
לשם כך הקימונו מסגרת שנקראה החווה החקלאית שמטרתה היתה לתת לילדים אלה חינוך יסודי
יחד עם לימודים מעשיים בענפי החקלאות למען יוכלו לסייע להוריהם במשקים שהוחל בהקמתם.
זו היתה מסגרת יחודית במועצתנו ומאיתנו ניסו ללמוד גם במקומות אחרים.
החווה החקלאית התקיימה כחמש שנים עד אשר כל החניכים שלא נקלטו בכיתות בבית הספר היסודי קיבלו מאיתנו חינוך לקראת התגייסותם לצבא ובשובם הביתה למשקי הוריהם.
המסגרת הזאת הצטיינה בגמישות רבה.
עסקה ביחס אישי לחניכים השונים והכינה אותם לקראת עתידם,
הן במקצועות היהדות והן במקצועות הכלליים ובחקלאות מעשית.
אנו ראינו חובה לעצמנו לטפל בנוער שלנו לפי הצרכים שלו." בה לעצמנו לטפל בנוער שלנו לפי הצרכים שלו."
|
Description
|
|
בעיתוני "הצופה" של אותם ימים נכתב:
בתאריך … בעיתוני "הצופה" של אותם ימים נכתב:
בתאריך 19 בנובמבר 1954, בעמוד 4:
"המועצה האזורית שפיר פתחה
בראשית השנה את החווה החקלאית,
הנמצאת במרכז החינוכי הדתי של האזור.
בחווה זו מתחנכים עתה ארבעים בני נוער,
הממשיכים בלימודיהם הכלליים והחקלאיים
במשך מחצית היום, ואילו המחצית השנייה מוקדשת
לעבודה חקלאית מעשית. התלמידים באים מיישובי העולים
השונים הנמנים על המועצה האזורית שפיר".
בידיעה נוספת מאותו עיתון כעבור שלושה שבועות, מתאריך: 13 בדצמבר 1954, נכתב
ש"החווה הוקמה על שלוש מאות דונם. במקום גם מרכז מועדונים,
מגרש משחקים ושטחי גן".
התלמידים נקלטו מהמושבים: עוזה, נועם, איתן, רווחה, זרחיה, מנוחה, אחוזם וגם קריית גת.
הם עבדו בחווה בגן ירק, משתלה לפרחים, לול עופות קטן, וחדר מלאכה.
ההסעות הביתה היו באמצעות משאית אותו נהג יצחק ברוקר ז"ל.
בצוות המורים לימד גם עמנואל קרליבך ז"ל.
רחל ברוקר ממרכז שפירא, אחותה של תבדל"א מרים שלסינגר ושל עמנואל קרליבך ז"ל,
הייתה מורה מחנכת של כיתת הבנות, סיפרה את אשר זכור לה:
"למדו והתחנכו בה נערים ונערות ממושבי העולים של המועצה.
המנהל היה הרב חניאל שניהל גם את ביה"ס היסודי האזורי.
מחנך כיתת הבנים היה הרב אביעד ז"ל,אני חינכתי את כיתת הבנות.
היו מורים נוספים למקצועות לימוד שונים ,וכן מדריכים חקלאיים.
סדר היום היה:
תפילת שחרית
ארוחת בוקר
ארבע שעות לימוד או עבודה
ארוחת צהריים
המשך לימודים/עבודה
תפילת מנחה לסיום היום.
הצוות קיים קשר רצוף עם הורי החניכים שהתבטא בביקורים תכופים בבתי החניכים".
בסרט על הרב בנימין אביעד זצ"ל אשר יצא לאחרונה,
עמוס ועזרא גואטה ממושב עוזה אשר למדו כילדים בחווה החקלאית,
מספרים על מחנכם הרב אביעד:
עזרא:
"כל החבר'ה שלמדו בחווה החקלאית ממשיכים עד היום ללכת עם כיפה.
הרב לא הבדיל מהיכן התלמיד.
היה איש חינוך.
כולם אהבו אותו".
עמוס:
"מעולם לא קראתי לו בתואר רב. תמיד: מורה. עד סוף ימיו.
המורה בנימין לימד אותנו עברית, גמרא, תנ"ך, משנה.
היה מגיע אלינו הביתה, נפגש עם ההורים ומדבר איתם.
הרגשנו שאהב אותנו מאד ודאג לנו".
בשנת תש"ך 1960, עם סיום לימודיהם של הנערים ולרגל גיוסם לצבא התפרקה החווה. ם של הנערים ולרגל גיוסם לצבא התפרקה החווה.
|
LongDescription
|
