|
ח'רבת ג'פאת במקור (כך עוד במפת הקרן הבריטי … ח'רבת ג'פאת במקור (כך עוד במפת הקרן הבריטית). מזוהה לאור המקורות ולאור הממצאים עם העיר "יודפת" הנזכרת אצל יוסף בן מתתיהו באריכות, בין היתר משום שבה הסתתר ונפל בשבי. נזכרת בשל ביצוריה גם במשנה (טהרה ג ה' - בצורה "יוטבת", ובמקבילה בתלמוד הבבלי בצורה "יודפת"), ומכאן נבחרה הצורה העברית "יודפת" (שכן השם אצל יוסף בן מתתיהו נמסר ביוונית). האופן המשונה בו השתמר השם באתר (ג'פאת) מעניין, ויתכן שיש גם קשר לעיירה התלמודית "גופתה" הנזכרת רבות בתלמוד הירושלמי כעיירה בסביבות ציפורי (מגילה פ"ג ה"ז, שבת פ"ה ה"ב, סנהדרין פ"י ה"ב, סנהדרין פ"ז הי"ג ועוד). התל יושב על תצורת "דיר חנא" הקנומנית.
בעת המרד הגדול ברומאים, בשנת 67 לספירה, התקיים ביודפת, שהייתה עיר מרכזית בגליל באותה תקופה (העיר הגדולה ביותר הייתה ציפורי), קרב גבורה טרגי בין לוחמי ישראל ובין גייסות האימפריה הרומית. בעקבות מרד היהודים, תקפום הרומאים וחודשיים עמדה יודפת בגבורה נגד התקפותיהם.
יוסף בן מתתיהו מספר כי פיקד על הקרב הזה ובסופו ברחו הוא וכ40 לוחמים נוספים למערה בסביבה, שם הפילו גורל מי יהרוג את מי. יוסף בן מתתיהו הצליח בעורמה לשרוד אחרון, ואחרי שנהרגו כל ה39 ערק לצבא הרומאי..
תיאור מוחשי, מפורט ומזעזע של הקרב ניתן למצוא בכתביו של יוסף (יוספוס פלוויוס) בספרו "מלחמת היהודים עם הרומאים". במקום הרבה בורות מים גדולים, מערות וחרסים רבים. יש בור אחד מלא כל השנה שלא צריך חבל בשביל לרדת אליו. באחת המערות יש מין בית בד עתיק. בצד הצפוני סוללה ומעליה בשיא המדרון חומת סוגרים מזמן המרד. בצד הצפון מערבי חומה עבה שנבנתה כהכנה למרד. בצד המזרחי של העיר יש בורות מטויחים, ובצדה הדרומי אותרו קברי אחים. העיר משתפלת למרגלות התל ועד הנחל שמדרום. המון חצבים בעונה. ניתן להגיע לחניון שמצפון לתל עם כל רכב ויש שילוט לאתר מכיוון צומת יודפת. נכון לאפריל 14 - בורות המים סביב הפסגה מלאים ועמוקים, אך לא מצאתי דרך לרדת למים ללא חבל ארוך... עדכון:27/6/16 בור אחד מכל הבורות פתוח מים טובים מאוד חובה חבל! המים מתחילים רק האחרי ירידה של חמש מטר בל! המים מתחילים רק האחרי ירידה של חמש מטר
|
Description
|
