גופנא - ג'פנא

מתוך עמוד ענן

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
IMG 20230605 135715.jpg

   668 מ'

תקציר

הכפר ג'יפנא מזוהה עם הכפר גופנה של ימי בית שני שמערות קבורה ממנו מצויות במספר מקומות בכפר ושיוספוס מתאר בתור היישוב השני בגודלו ביהודה אחרי ירושלים ובירת המחוז ("פלך גופנא"). הישוב היהודי במקום פסק ככל הנראה בעקבות מרד בר-כוכבא. מאז התקופה הביזנטית, ועד ימינו, זהו כפר נוצרי. פרטים נוספים בהמשך התיאור.

הרחבה

בימי המרד הגדול אספסיאנוס וטיטוס בנו במקום מגדל (בורג' ג'פנא) וכלאו בו חלק מפליטי ירושלים שנמלטו אל הרומאים.

יהודה בן מתתיהו החשמונאי הקים במקום את בסיסו ויצא מכאן לקרבות נגד היוונים.

המסורות המוסלמיות והנוצריות מזהות את המקום עם נחל אשכול שממנו הביאו המרגלים את האשכול הידוע וכן כותב גם אוזביוס.

בכפר שתי כנסיות ביזנטיות, שהגדולה שבהם - כנסיית סנט ג'ורג' שנבנתה במאה ה6 - נחפרה ונמצאת בצד הצפוני של הגרעין העתיק. תושביו בתקופה הביזנטית בנו את מנזר סנט ג'ורג' בואדי קלט.

בתקופת המשנה והתלמוד הפכה גופנה לעיר כהנים: "רבי יצחק אמר: עיר אחת הייתה בארץ ישראל וגופנית (גופנא) שמה, שהיו בה שמונים זוגות אחים כוהנים נשואים לשמונים אחיות כוהנות" (בבלי ברכות מד) (ירושלמי תענית ד ח). כמו כן במערת קבורה ליד גופנה, נמצאה גלוסקמה ועל דופנה חרותה כתובת ביוונית "שלומית של יקים" יקים שם המשפחת של המשמרת ה-12 ממשמרות הכהונה, ואומנם שם הכוהן הגדול המתיוון היה בשמם היווני "אלקימוס"

לאחר חורבן הבית גלו הכהנים מכאן צפונה, ואחת מהן הגיעה לעיר ציפורי ואף בנתה שם בית כנסת שנשא את שם הקהילה שבנתה אותו "כנשתא דגופנא דציפורין" (ירושלמי ברכות ג א, נזיר ז א) מהכתוב בירושלמי למדנו גם איזו משפחת כוהנים הייתה זו שגלתה לציפורי, "אמר ר' ברכיה... ידעיה עמוק צפורים- ידע יה עצה עמוקה שבלבם והגלם לצפורין" (ירושלמי, תענית פ"ד ה"ה, כ"ד ע"א) . מכאן למדנו כי שמה של משפחת הכוהנים שגלתה לצפורי, היא משפחת ידעיה המשמר השני ברשימת משמרות הכהונה.

במפת מידבא העיר מוזכרת כגופנא ובתוספתא אהלות היא שינתה את שמה לבית גופנין.

הכנסיות ומרבית הכפר נהרסו בכיבוש הערבי במאה ה-7, אך הצלבנים שיקמו את הכפר מחדש ואף בנו במרכז הכפר מצודה צלבנית, ששמרה בעבר על דרך האבות, אך האיובים הרסו אותה ורק שרידים ממנה נותרו במרכז הכפר.

בתקופה העותמאנית שופץ המגדל הרומי והפך לכלא האזורי.

מבין תושבי הכפר (1700) חצי נוצרים (האחוז הולך ופוחת) ולכן יש במקום 2 כנסיות: האחת יוונית אורתודוכסית מ1858 ע"ש סנט ג'ורג' בצידו הדרומי של הכפר (מסומנת במפה) והשניה קתולית מ1859 הנמצאת במרכז הכפר ובמרתפה בית בד ביזנטי משוחזר.

סיווג: ישוב
נגישות:
מקור:עמית הורן, מאיר רוטר, יוסף רוטשטיין, Tom70, Dodben
תאריך עדכון: 8/7/2023 18:38:53

קישורים חיצוניים

IMG 20230605 135858.jpg



כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים