הרדאר ‏הבריטי ‏בגבעת ‏אוגה

מתוך עמוד ענן

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

   128 מ'

תקציר

בסוף שנת 1945 השלטון הבריטי בארץ ישראל נלחם בעליית המעפילים הבלתי־לגאלית. הבריטים השתמשו בתחנות "רדאר" (מכ"ם) לאורך החוף לאיתור ספינות המעפילים כדי לעצור את הספינות הנוחתות בחוף הארצישראלי. בליל 23 בנובמבר 1945 פוצצו כמה תחנות משטרה ומכ"ם בריטיות ביניהן משטרת גבעת אולגה. הבניין ניפגע מעט והרדאר לא ניזוק והמשיך בגילוי ספינות "מעפילים" שהיו בדרכן לחופי הארץ. ב 20 בינואר 1946 היה ניסיון שני שהרס את המכ"ם והוציאו משימוש.

Public Works Department P.W.D (שהפך לאחר קום המדינה למע"צ) שהייתה הממונה על הבנייה של בנייני הממשלה המנדטורית הטילה על יוסף אהרליך, מעובדי P.W.D, איש קריית חיים, לנהל התיקון והשיפוץ של תחנת המשטרה בעקבות הנזק שהוסב לה בפיצוץ הראשון. לרשותו של יוסף אהרליך היו פועלים וטנדר שכור. ביום האחרון של העבודות הבריח יוסף אל תוך מתחם התחנה שני חבלני פלמ"ח במסווה של צבעים (סיומקה דנציג מקיבוץ שריד ומרק עצמון מקיבוץ עין המפרץ) ופחי צבע שהיו מלאים בחומרי נפץ ומכוסים במעט צבע וסיד. לאחר הנחת חומרי הנפץ וכיוון השעונים לשעה הרצויה להפעלתם יצאו החבלנים מהתחנה. בגמר העבודות עזבו את התחנה חמשת העובדים: יוסף, עוזרו, הנהג ושני נגרים (שהיו אחרוני העובדים בשיפוץ). אף אחד מהארבעה שהצטרפו ליוסף לא היה בסוד הפעולה של ההגנה.

ההגנה תכננה תרגיל הטעיה כדי שלא יפול חשד באיש מהעובדים של P.W.D. חברי ההגנה עצרו את הטנדר והורידו את כל החמישה לפרדס. קשרו אותם ושלחו איש שעבד בפרדס להודיע למשטרה על הימצאות אנשים קשורים. את הטנדר הם הותירו לאחר מכן כשהוא תקוע בעץ.

החמישה הובאו לתחנת משטרת חדרה. קאפרטה, קצין הבולשת הבריטית הידוע לשימצה בחקירותיו, הובא מחיפה לחקור הפרשה.

ההגנה, כדרכה, הזהירה את הבריטים כדי שיפנו התחנה לבל יפגע אף בריטי. אך הבריטים לא שעו לאזהרות ולא עשו דבר. בשעה היעודה ביצעה ההגנה מטח יריות מרחוק על התחנה וזאת שוב על מנת שיחשבו שכעת פורצים ואין קשר לעצורים. תוך כדי הירי חל הפיצוץ שגרם להרס רב ולחיסול המכ"ם. לבריטים היה הרוג אחד ומספר פצועים.

על כל הפעולה היה ממונה המג"ד אורי ברנר (בנו של הסופר יוסף חיים ברנר).

חמשת העצורים הועברו ל"קישלה" בחיפה להמשך החקירה. מאחר שלא הצליחו להוציא מהם דבר (הארבעה לא ידעו דבר ויוסף עמד בשתיקתו) הם הועברו לאחר כחודש למחנה המעצר בלטרון. הם שוחררו רק ב 29 ביולי 1946.

יוסף אהרליך פוטר כמובן מעבודתו ב-P.W.D וחזר לאחר קום המדינה למע"צ.

הרחבה



סיווג: אתר היסטורי
נגישות:
מקור:יוסיארליך1
תאריך עדכון: 4/30/2021 14:24:40

קישורים חיצוניים





כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים