חירבת אל בירה כנסיה
מתוך עמוד ענן
176 מ'
תקציר
[[Description::על פסגת הגבעה-בית חווה שהיה יהודי[גת,מקווה] עד מרד בר כוכבא, שהפך לנוצרי[שני קברי מקמר ביזנטיים ליד המקווה הקדום], במאה ה-6 לכנסיה ולאחר הכיבוש הערבי לבית בד גדול[מוסלמים ויהודים?] בכנסיה. בתקופה הראשונה אובחנו בתי מגורים, בורות אחסון ,בריכות מים ,גתות ובתי בד.בתקופה השניה-הכנסיה עם חצר גדולה ובמרכזה בור.הרצפה כוסתה בפסיפס ששרד רק במיעוטו.בתקופה המוסלמית הפכה הכנסיה לבית בד ורצפת הפסיפס הושחתה. כנראה שבכוונה.
זהירות: כ-4 מטר מערבית לחלק המרכזי של הכנסיה - בור מים ללא גדר או סימון.
22.2.23 אימוץ אתר ע"י רשות העתיקות + מועצת שוהם + מתנדבי קהילה. בור המים כוסה במסגרת עץ.
מתוכנן להיות נגיש לביקורי קהל, ותלמידים, ומטיילי שביל ישראל]]
הרחבה
פסיפס החדר הדרומי של כנסיית חורבת אל בירה: חשף חדר דרומי עם פסיפס משמעותי. בפסיפס עוצבו שורות של מסגרות גיאומטריות מאוכלסות: דגם גאומטרי רבוע, עלה דמוי לב, ורד אדום חצוי לשניים, שלמרבה הצער הוגדר והופץ בתחילת שנת 2024 שאלו כלניות. אמנם רעיון "נחמד" שאלו כלניות, אבל לדגמי הפרחים בפסיפס אין התאמה אנטומית לכלנית וגם לא הסתברות לעיטור בכלניות. באיורים בכנסייה זו עוצבו ורדים אדומים חצויים לשניים לחילופין עם עלים דמויי לב. בתקופה הביזנטית נהגו לעטר בפסיפסים בכמה סגנונות של תיאורי ורדים. כאן השתמשו בתיאור של ורד חצוי לאורכו, ממבט צד. הגבעול הירוק ועלי העטיף הירוקים - עוצבו באבנים חומות (בגלל מחסור באבנים ירוקות) והם ניכרים בבירור. השחלה הגדולה ווהאבקנים הלבנים מודגשים בצורה מציאותית, ועלי הכותרת האדומים פרוסים בתוך הגביע ובולטים כלפי מעלה.
בפסיפסים הביזנטיים בישראל לא נמצאו עיטורים של פרחי בר. בהתחשב בעובדה שכלניות פורחות רק כחודש וחצי בשנה וכפי הנראה בתקופה ההיא לא גודלו בתרבות בנוי, בעוד שוורדים פורחים כמעט כל השנה ותורבתו לגידול בגינות ובחצרות כבר בתקופה הרומית, או מוקדם יותר. הוורדים שימשו לקישוט הגינות, וגם לקליעת זרים, עטרות וגירלנדות לאירועים.
סיווג: אתר ארכיאולוגי
נגישות: ברגל
מקור:Ronhl, ע.רוטשטיין, מגידון, עמית אררט, Benativ, Yberlin, Dr. Anat Avital, זאב שפירא
תאריך עדכון: 12/16/2024 13:01:42
קישורים חיצוניים
