מושב שפיר

מתוך עמוד ענן

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שפיר.jpg

   62 מ'

תקציר

שבעים שנה למושב שפיר מאת: ישראל זיסק השנה ימלאו שבעים שנה למושב שפיר. מזל טוב. אך לפני כן, קצת היסטוריה על האזור: לפני קום המדינה היו באזורינו שלושה כפרים ערבים: סואפיר אל שמאלייה- צפונית מערבית לגשר הקשתות. סואפיר אל שרקיה- כיום עין צורים ושפיר. סואפיר אל ערביה- כיום משואות יצחק.

במלחמת העצמאות נערכו באזורנו קרבות קשים בין חטיבת "גבעתי" לצבא המצרי הפולש. הקמת מושב שפיר: לפני כשבעים שנה, בשנת תש"ט-1949, תנועת "הפועל המזרחי" הקימה שלושה ישובים חדשים על שטחי סואפיר הנטושה אשר נחרבה במלחמת העצמאות: סואפיר א'-משואות יצחק, סואפיר ב'-עין צורים וסואפיר ג'-מושב שפיר. מושב שפיר הוקם בתאריך: ב' באב תש"ט, 15 באוגוסט 1949. על אדמות הכפר הערבי סואפיר אל שרקיה. משבצת של 3500 דונם. הישוב נקרא על שם שפיר אשר נזכר בתנ"ך "עברי לכם יושבת שפיר" (ספר מיכה, פרק א', פסוק י"א). "כל ההתחלות קשות", כך אומרת האמרה. כארבעים משפחות הקימו את הישוב.

רובם עלו מהונגריה וכעשר משפחות הגיעו מצ'כוסלובקיה.
מייסדי שפיר היו אנשים מבוגרים יחסית. 

רובם אחר נישואים שניים לאחר שמשפחותיהם נרצחו בשואה. עם עלייתם ארצה הם אוכלסו תחילה במעברות בהרצליה, יבניאל ורחובות. תנועת "הפועל המזרחי" ארגנה את המשפחות לעליה על הקרקע כאשר הגברים הגיעו לישוב והקימו את הבתים במו ידם ובסופי השבוע חזרו למעברה. הבתים הראשונים היו בגודל אחיד של 28 מ"ר, כאשר המטבח המקלחת והשירותים היו מחוץ לבית. לא היו כבישים, אלא דרכי כורכר. מייסדי המושב לא הייתה להם הכשרה מוקדמת בחקלאות. בשלב ראשון קיבל כל משק פרה וחצי סוס. כלומר, סוס אחד היה שייך לשתי משפחות. ענף החקלאות הראשון היה גידול ירקות. לאחר זמן לא ממושך המושב עבר לענף החלב היות ולא היה יכול להמשיך בגידולי השדה מחוסר בידיים עובדות. בגלל הקושי בעבודת החקלאות וקשיי פרנסה חלק ניכר מהמייסדים עזבו כבר בשנים הראשונות את המושב ועברו להתגורר בערים במרכז הארץ. בראשית דרכו סבל הישוב מפעולות טרור. בתאריך כ"ח בניסן תשט"ז- 9.4.56: כנופיית פדיון חדרה בערב דרך פרדס נטוש לתוך הישוב, זרקה רימון לתוך בית, שפגע בילד בן שמונה בשם: יעקב רוזנרוך. הילד נפצע ופונה לבית החולים "קפלן". אותה חוליה באותו יום זרקה רימונים גם במשואות יצחק. מלבד פעולות טרור, הישוב סבל גם מגנבות. במהלך השנים הראשונות מסתננים חדרו למושב וגנבו מכל הבא ליד ופגעו במכון המים הסמוך לכביש הראשי. מספר צבי ניב, מהילדים הראשונים של המושב: "אני זוכר ערימת אבנים בפתח הבית במצב הכן כדי לזרוק על דלת הרפת שהייתה עשויה מפח גלי על מנת להבהיל את הגנבים". למרות החיים הקשים, המתיישבים אהבו את החיים ושידרו גם אוירה חיובית. נולדו וגידלו ילדים. בין הילדים הבכורים הוא: הרופא פרופ' מנחם שלזינגר (נולד לפני הקמת הישוב). בחצרות הבתים טיפחו גינה , פרחים ועצי פרי. היה גם סממן תרבותי: החברים נהגו לרכוש עיתון בהונגרית. המתיישבים חיו בצניעות ובפשטות. דוד צבי מסינגר ז"ל עבד במכירת קרח לכל המושבים שבאזור, כאשר הוא רכוב על סוס ועגלה.

בחודש תשרי תשי"א, אוקטובר 1950,מושב שפיר היו בין חמשת הישובים הראשונים אשר הקימו את מועצה אזורית שפיר, יחד עם משואות יצחק, עין צורים, זרחיה וזבדיאל. ראש המועצה הראשון אהרון מאיר ז"ל, יליד הונגריה, נהג לדבר עם תושבי שפיר בשפת מוצאם.

בית הספר האזורי שפיר, אשר הוקם בשנת תשי"ב-1952, שכן תחילה בתחומי מושב שפיר. לבית הספר לא היה מבנה קבע. הילדים למדו במחסן תבואה רעוע. לא היו דרכי גישה והילדים בוססו בחורף בבוץ.



הרחבה



סיווג: אחר - אחר
נגישות:
מקור:איש חיפה, דניאל522
תאריך עדכון: 9/23/2023 10:34:33

קישורים חיצוניים





כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים