|
במקום היה יישוב בתקופות הנאוליתית, כנענית … במקום היה יישוב בתקופות הנאוליתית, כנענית (ברונזה) מאוחרת, ההתנחלות (ברזל 1), פרסית והלניסטית.
הכפר בלד א שיח' קרוי ע"ש השיח' הצופי הדרווישי עבדאללה אל סהלי שחכר מסים מהשלטון העותמאני במקום במאה ה16 וכך הרוויח כסף רב מהתנועה בדרך חיפה-נצרת. קברו הוא המבנה הגדול בבית הקברות המוסלמי. ב1904 נבנתה תחנת חווסה הסמוכה לכפר לאורך רכבת העמק ולאחר מכן נסללה שלוחה צפונה לעבר עכו.
אנשי הכפר תקפו באופן תדיר וברצחניות את מפעל נשר הסמוך, את הנוסעים אליו וממנו, את הנוסעים בכביש חיפה-יגור, את פסי רכבת העמק הסמוכים, את היישוב נשר ויהודים שהסתובבו באזור או עבדו בחקלאות, במאורעות תרפ"ט, במרד הערבי 1936-39 ובמלחמת העצמאות ורצחו ופצעו יהודים רבים עד אשר רכבים שנסעו בין הצ'ק-פוסט ליגור נאלצו להאריך את נסיעתם ולנסוע דרך קריית אתא.
ב30.12.47 לוחמי האצ"ל הרגו 6 ופצעו עשרות ערבים בשער בית הזיקוק, כתגובה העובדים הערבים במפעל רצחו 39 פועלים יהודיים במפעל ופצעו רבים נוספים.
כתגובה, ב1.1.48 שלחה ההגנה 4 מחלקות מהגדוד הראשון של הפלמ"ח ושתי מחלקות חי"ש חיפה לטהר את הכפרים חווסה ובלד א-שיח שלצידו ובקרב נהרגו בין 15 ל20 מערביי הכפרים העוינים ו-3 לוחמי ההגנה הי"ד, ביניהם מפג"ד 21 של חטיבת כרמלי חנן זלינגר הי"ד. ב7.1.48 עזבו חלק מתושבי הכפרים את בתיהם ואת מקומם תפסו מתנדבים שבאו מחוץ לחיפה כדי לרצוח ביהודים ואכן ב15 לחודש הם רצחו יהודיה שהילכה ליד נשר.
ב22.4.48 כבשה ההגנה את חיפה וב24 לחודש כיתרה את הכפר ודרשה שימסרו את נשקיהם. אנשי הכפר הסכימו למסור רק רובים פגומים ועל כן עם שחר ה25 לחודש החלה ההגנה להפגיז את הכפר, הגברים ברחו תוך הפקרת משפחותיהם בחוסר אחריות בעוד הנשים והילדים חיכו לבריטים שפינו אותם.
לאחר המלחמה נושבו בתי הכפר בידי עולים ממזרח אירופה והיישוב נקרא תל חנן ע"ש חנן זלינגר הי"ד. הסוכנות וההסתדרות ניהלו את היישוב, הוקמה במקום מעברה ולאחריה שיכונים ובשני העשורים הבאים נוספו ליישוב עולים מצפון אפריקה ובעיקר ממרוקו, אליהם נוספו אנשים שרצו לגור במקום בשל עבודותיהם במפעל נשר, נמל חיפה, הטחנות הגדולות, בתי הזיקוק ועוד. היישוב תל חנן הפך ב22.7.1952 לשכונה בעיר נשר וכיום נותרו 4 בתים מהכפר. לשכונה בעיר נשר וכיום נותרו 4 בתים מהכפר.
|
Description
|
