|
נירים, קיבוץ בנגב המערבי. הוקם על ידי חברי … נירים, קיבוץ בנגב המערבי. הוקם על ידי חברי גדוד ניר של השומר הצעיר שעלה לקרקע במסגרת 11 הנקודות במוצאי יום הכיפורים 6.10.46.
ב 15.5.48 פלש הצבא המצרי לארץ והחל להתקיף את היישוב בעזרת רגלים, תותחים ושריוניות. בקרב נהרגו 7 לוחמים אל מול 35 הרוגים מצריים, והרוג נוסף לכוחותינו היה בלילה. המצרים המשיכו להתקיף את היישוב עוד חצי שנה, עד למבצע אסף שהיה בתחילת דצמבר, ובזמן זה הרסו כל בניין ביישוב למעט בית הבטחון, ועל כן החיים ביישוב עברו אל הבונקרים והתעלות.
במקום מצבה לזכר קבר שמונת הלוחמים, אשר נקברו בקבר אחים במקום, ועצמותיהם הועברו לבית העלמין בקיבוץ נירים במיקום החדש.
אנדרטה עם סיפור הקרב בצורת בית בטחון ועליה הכתובת "לא הטנק ינצח כי אם האדם", כתובת שהוטבעה על הקיר בחדר האוכל שנחפר כבונקר תת קרקעי להגנה מפני הפגזות הארטילריה המצרית.
האנדרטה מכונה גם דנגור ע"ש הרב שלום דנגור, שהיה רב הקהילה במצרים בשנים 1907-1916 אשר רכש את קרקעות האזור והעבירן לידי הקרן הקיימת לישראל.
לצד האנדרטה חורשה ובסביבה יש כמה ריכוזים יפים של אירוס הנגב (הפריחה בשנים גשומות בחודש מרץ) ריכוז האירוסים מוגדר כשמורה ויש לשמור על המקום.
שימו לב, האתר נמצא על כביש המגיע לגדר הגבול, אין להגיע אל הגבול או להסתובב בשדות החקלאיים.
האנדרטה צמודה לקיבוץ סופה שעלה לקרקע בשנת 1982 לאחר שפונה מפיתחת ימית שבסיני, עת נחתמו הסכמי השלום עם מצרים ונעקרו/פונו היישובים הישראליים מהשטח שהוחזר למצרים. הקיבוץ הוקם כהיאחזות נח"ל "היאחזות נח'ל סוכות", בשנת 1974, בשנת 1977 אוזרחה הנקודה הצבאית והפכה לקיבוץ, ושמה שונה ל"סופה" על שם סופות החול. קיבוץ, ושמה שונה ל"סופה" על שם סופות החול.
|
Description
|
