|
בס"ד
מושב רווחה
מאת ישראל זיסק
בראשית שנ … בס"ד
מושב רווחה
מאת ישראל זיסק
בראשית שנות החמישים, בשנותיה הראשונות של המדינה. בימי העלייה הגדולה והצנע,
ממשלת ישראל בראשותו של דוד בן גוריון ז"ל הקימה תנועה בשם:
"מן העיר אל הכפר". מטרת התנועה: לעורר, לפעול ולעודד מעבר של תושבים עירוניים אל ההתיישבות החקלאית, כדי לסייע לכלכלה ולביטחון המדינה.
במסגרת התנועה "מן העיר אל הכפר", הסוכנות היהודית הקימה באזורנו את הישובים הבאים: אורות, יד נתן, סגולה, רווחה וכרמון.
מושב רווחה שוכן בדרומה של מועצה אזורית שפיר. שכנם של הישובים: אלומה, קוממיות וזבדיאל. משתייך לזרם "הפועל המזרחי". שמו של הישוב מסמל את הרווחה שבאה לאחר הדיפת הפולש המצרי מחזית נגבה.
הישוב הוקם ביום שלישי, כ"ו בסיוון תשי"ג, 1953. ומייסדיו היו עולים חדשים מכורדיסטאן ומרוקו. בתחילה נקרא: זבדיאל ב'.
עולי כורדיסטן שבעירק, נקלטו בארץ בשנת תשי"א- 1951.
למושב הגיעו ממעברות קסטינה, מבטחים ותקומה.
על הקבוצה ממרוקו נכתב בעיתון חרות, מתאריך: 10/6/53,
תחת הכותרת: "מושב זבדיאל ב' עלה על הקרקע":
"המתיישבים הם יוצאי מרוקו,כולם תושבי ירושלים, עלו אתמול על הקרקע באזור גת,
לא הרחק מהצטלבות הכביש המוליך לבית גוברין.
המושב מסונף ל"הפועל המזרחי", והוא
אורגן על ידי סניפה הירושלמי במסגרת התנועה
"מן העיר אל הכפר".
הוותק הממוצע שלהם בארץ- חמש שנים.
כולם פועלים ופקידים לשעבר, שהיו מסודרים בשכון ועבודה.
מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית העמידה לרשותם
שטח של 3400 דונם, מזה עשרה דונם בהשראה לגידולים
אינטנסיביים, והשאר לגידולי בעל.
במקום הוקמו כבר בדוני מגורים, צריפים למוסדות ציבור,
וכן בית כנסת. רשת צינורות ארעית מבטיחה כמות מים מספיקה
לשתייה ולבניה. מיד יוחל בהחלפת הרשת הארעית ברשת קבועה.
כן יוחל מיד בהקמת בתי מגורים".
לאחר תקופה קצרה הקבוצה ממרוקו עזבה את מושב רווחה לטובת לקריית גת.
חברנו משה וולברג אשר הצטרף למשק יחד עם משפחתו בשנת 1962,
היה בשנים 1959 עד 1961 מדריך חקלאי ברווחה.
משה נהג מידי יום לרכב על אופניו מביתו שבקרית גת לשטחי המושב. מרחק של חצי שעה הלוך.
לדברי משה גידלו: כותנה, סלק סוכר, גזר, תפוחי אדמה, חיטה, ירקות שונים, קישואים, פטרוזיליה,
ואף היה ניסיון קצר לגידול אורז בהמטרה.
נזכור את נופלי הישוב במערכות ישראל:
נפתלי דוד ז"ל.
אלעזר כהן ז"ל.
עופר לוי ז"ל.
יוסף מזרחי ז"ל.
יהי זכרם ברוך.
מושב רווחה כיום:
ענפים חקלאים עיקריים: גידולי שדה, מטעים, פרחים, גידולי פלחה.
"כנף של אהבה"
לפני שנים אחדות נפתחה פנימייה ייחודית בשם:
"כנף של אהבה" ל- 24 נערים בגילאי 14-20, אשר משלבת לימודים ועבודה. הפנימייה היא מסגרת טיפולית כוללנית המלווה את הנערים בכל שעות היממה, לאורך כל השנה. אוכלוסיית היעד הינה בנים בעלי רקע עברייני המוגדרים כשרויים בסיכון, ומופנים למסגרת על ידי בית-משפט או גופי הרווחה. 'כנף של אהבה' פועלת מתוקף מכרז של משרד הרווחה ובפיקוחו. הפנימייה שוכנת במושב בדרום הארץ, במתחם הכולל בית מגורים, כיתות לימוד וטיפול, סדנאות מלאכה (מסגרות ונגרות) ומשק חקלאי: דיר עזים, לול תרנגולות וחממת תבלינים. כל נער המתגורר בפנימייה מתנסה בעבודה חקלאית-יצרנית על פי נטיותיו והתאמתו האישית לתחומי המלאכה השונים. זאת לצד לימודים בכיתות קטנות לקראת השלמת 10-12 שנות לימוד, במסגרת בית-ספר הממוקם בפנימייה ומופעל על ידי צוות הוראה מתכנית היל"ה. את הנערים בפנימייה מלווה צוות חינוכי-טיפולי הכולל מדריכים, עובדים סוציאלים, עובדת קהילתית, רכזי טיפול ורכז משק.
דברים נוספים שקיימים בישוב:
1. "חוות הרועים":
מציעה שירותי רכיבה טיפולית על סוסים, המבוצעים באווירה משפחתית וחמה,
על ידי צוות טיפולי מוסמך וניסיון רב. כמו כן, החווה מציעה טיולי רכיבה בשטח
עם הסבר והדגמה מקצועיים לפני הטיול בשטחים הפתוחים באזור החווה.
2. חוות תוכים שנקראת: "ממלכת התוכי".
בישוב מתגוררים כחמש מאות תושבים.
צביון האוכלוסייה דתי ומסורתי.
"המרא דאתרא" הוא הרב יונה פורת שליט"א.
חיים דוד מזכיר הישוב הוותיק ומחבריו של חיים נדיבי ז"ל, זכה בתואר: "יקיר מועצה אזורית שפיר" לשנת תשע"ב. תואר: "יקיר מועצה אזורית שפיר" לשנת תשע"ב.
|
Description
|
