עיון בוויקי

מתוך עמוד ענן

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שער הרחמים
ברגל  + Accessibility
מאיר רוטר, אנכידו, אבימיל  + Contributors
על פי המסורת היהודית, מכאן עתיד להיכנס משי על פי המסורת היהודית, מכאן עתיד להיכנס משיח בן דוד, כיום שער כפול זה סגור וחסום בלבני אבנים. השער מקודש גם במסורות הנוצריות והמוסלמיות. השער הקבוע בחומה המזרחית של הר הבית, (חומה שעמדה בחלקה בתקופת בית שני) בנוי משני פתחים מקושתים, להם חדר מבוא אחד המכונה "בית השער" בבית השער אליו יורדים במדרגות, ניתן להבחין בעמודים ובכותרות מפוארות, בקמרונות, המחולקות לשנים. על גג בית השער שני כיפות קטנות. בעשור האחרון התבצעו במקום עבודות הרס תחת הכינוי "עבודות שיפוץ ותחזוקה" על ידי הווקף המוסלמי שחפץ להסיר כל סממן שאינו מוסלמי בשטח הר הבית. מתחת למבנה השער ופתחיו, התגלו שרידים של שער קדום יותר ככל הנראה מתקופת בית שני, אז היה מכונה השער "שער שושן" על שם תבליט העיר שושן שהייתה עליו. בית השער הנוכחי חלק מהתבליטים שבו מתוארכים לתקופה הביזאנטית. והשער מיוחס לאזור תקופת המאה השביעית לספירה. כאמור שני פתחי השער הקבועים בחומה המזרחית, סתומים בלבנים עתיקות. על בית השער סמוך לחומה מעל שני הפתחים. נמצא חדר תפילה מוסלמי עתיק, הנקרא א-נזאליה (בתקופה עתיקה יותר נקרא א-נאצריה), והוא על שמו של אבו חאמד א-נאזלי, מיסד אחד מן המסדרים הצופים באסלאם. כיום עמדת משטרה ומג"ב נמצאת מעל חדר זה. לשני הפתחים המרכיבים את שער הרחמים שמות בערבית המלמדים על המסורות הקשורות בו. האחד "שער הזהב" כך שמו במסורת הנוצרית, זו מספרת כי ישו נכנס להר הבית דרך שער זה ביום הראשון של לפני פסח (במסורתם יום חג כפות הדקלים) : והשער השני בשם "באב הת'ובה" היינו "שער התשובה" על פי המסורת המוסלמית עתידים כל המאמינים ביום הדין, להישפט מתחת לשער זה, רק החוזרים בתושבה ייכנסו בשער. מסורת זו מזכירה מסורת יהודית בדבר המשפט שיערך בעמק יהושפט הנמצא למרגלות השער. ב- 6 למרץ שנת 631 לספירה הנוצרית. נכנס דרך שער זה הקיסר הביזאנטי הרקליוס, לאחר נצחונו על הצבא הפרסי, כשהוא אוחז על פי המסורת הנוצרית, בצלב המקורי עליו נצלב ישו, ואותו החזיר מאחיזתו בידי הפרסים, ומאז חוגגות הכנסיות הנוצריות בירושלים ביום זה את חג הערצת הצלב, החג נחוג בתהלוכות היוצאות מכנסיות שונות סביב העיר העתיקה ובתוכה. כיום כאמור השער חסום וסתום בלבני אבנים, את השער נסתם לראשונה על ידי צ'לאח א-דין כובש ירושלים בערך בשנת 1187 לספירה הנוצרית. ככל הנראה בצעד מכוון נגד הנוצרים. אך סתימתו הנוכחית היא של בוני החומה במצוות הסולטאן סולימאן המפואר יוזם בניית חומות ירושלים, וזו על מנת שלא להשאיר פתח בחומת העיר שאינו קבוע כשער בו מעמידים שומרים, שערים שנקבעו בחומות העיר העתיקה. כיום במסגרת סיורים בהר הבית ניתן להגיע עד לגדר ושער הברזל הקבוע סביב בית השער וסגור על ידי הווקף המשתמש במקום כמחסנים, ניתן לראות לעיתים בחומרי בניה המאוחסנים במקום. וזאת עד שנזכה לבסס את הריבונות היהודית ההיסטורית על המקום הקדוש ביותר לעם היהודי לדורותיו. ונחתום בתפילה "ותחזינה ענינו בשובך לציון ברחמים" ואין מקום מתאים כמו דרך שער הרחמים ברחמים" ואין מקום מתאים כמו דרך שער הרחמים Description
729  + Height
2019.04.25-132437.867.android.jpg  + Images
25 April 2019 09:47:34  + LastUpdate
31.779  + Lat
35.237  + Lon
false  + MeasuredByGPS
בית כנסת  + PointType
בית כנסת, אתרים קטגוריות
הסתרת מאפיינים המקשרים לכאן 
  אין מאפיינים המקשרים לדף זה.
 

 

כתבו את שם הדף ממנו יתחיל העיון.
כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
צפיות
ניווט
תיבת כלים