|
גלי האבנים, שביניהן מציצים שרידי אחת מקשתו … גלי האבנים, שביניהן מציצים שרידי אחת מקשתות הגשר, גשר בנות יעקב הממלוכי. הוחרב אחרי 800 שנה ע"י החברה החקלאית הסורית-עותמנית ב 1934 כחלק מהתחייבותיה להעמקת הערוץ, שיפור הניקוז של ביצת החולה ובנית גשר פלדה חדש שלא יפריע לזרימה. גשר הפלדה פוצץ בליל הגשרים 1946.
השרידים מצויים מעל נהר הירדן, במרחק של 260 מ' מצפון לגשר של ימינו. על גדתו המזרחית של הנהר, במרחק של כ-40 מ' במעלה המדרון, ניכרים שרידים של אחת מקשתות הגשר (רוחבה 5.50 מ'), שרובה מכוסה בערימות של אבני בזלת ועפר. הקשת נבנתה באבני גיר מסותתות, בצדה הדרומי, נראות היטב אבני גיר מסותתות סיתות שוליים שפורקו מחומת מבצר עתרת. בניית הגשר נעשתה ע"י הסולטאן הממלוכי ביברס שבנה אותו כדי להעביר כלי מצור מדמשק למצור על צפת במחצית השניה של המאה הי"ג לסה"נ. נוסעים וחוקרים במאות השנים האחרונות תיארו (ומהם שציירו) את הגשר, שלו שלוש קשתות מחודדות; בשנת 1904 נוספה לגשר קשת רביעית בצד מזרח. הקשת הנראית היום על גדת הנהר היא, כנראה, הקשת החדשה, אך אפשר גם שזוהי הקשת הקרובה לה (השלישית ממערב). על-פי מקורות היסטוריים מן המאה הי"ג לסה"נ ואילך, שֵׁם הגשר ושֵׁם המעבר לחציית הנהר שקדם לגשר היו במקור 'יעקב', והשם 'בנות יעקב' נפוץ רק מסוף המאה הי"ח לסה"נ ואילך. הקשת שהיתה בעבר בגובה פני הנהר נותרה כיום גבוהה כדי 8 מ' בערך ממִפלס מֵי הנהר עקב העמקת קטע הירדן שבין גשר הפקק לגשר בנות יעקב במטרים רבים. שבין גשר הפקק לגשר בנות יעקב במטרים רבים.
|
Description
|
