|
"לְיִשָּׂשכָר--יָצָא, הַגּוֹרָל הָרְבִיעִי … "לְיִשָּׂשכָר--יָצָא, הַגּוֹרָל הָרְבִיעִי: לִבְנֵי יִשָּׂשכָר, לְמִשְׁפְּחוֹתָם... וּפָגַע הַגְּבוּל בְּתָבוֹר ושחצומה (וְשַׁחֲצִימָה) וּבֵית שֶׁמֶשׁ, וְהָיוּ תֹּצְאוֹת גְּבוּלָם הַיַּרְדֵּן" (יהושע יט, כב') סבורים גם כי זו בית שמש הנזכרת ברשימת הערים (מס 51) של כיבושי תחותימס ה-ג, גם בספר יהודית נזכר כי אליקים כהן גדול אשר בעת ההיא בירושלים, שלח ספרים אל יושבי בתול (מזוהת בעמק דותן על ידי זרטל) ובית שמש אשר על פני עמק יזרעאל.... ויצוום לשמור את מעלות הערים אשר על דרך יהודה. בפני חיל הולופרנש שפשט בעמק יזרעאל. ונחלקו החוקרים הנוטים אכן לאתר מקומות המוזכרים בספר יהודית ולזהותם עם אתרים בארץ. האם מדובר כאן בבית שמש שבזבולון או בית שמש בנפתלי. (לציין כי יש חוקרים הטוענים כי שני המקומות בית שמש שבזבולון וזו שבנפתלי, אחת הו, ומשום היותה עיר גבול נזכרת גם שם וגם שם)
כאן נמצאת אחת מהצעות הזיהוי לבית שמש בזבולון בשל שימור השם חורבת שימסין, וכאן אכתוב את סקירתו של "נתב שטח" בפורום טיולים ואתרים באג'נדה. וכך הוא כותב
בשמסין היה ניסיון כושל להקים מושבת ברון. בתום שנתיים
1904 - 1906 המתיישבים נטשו את המקום ליבניאל. הקרקע נרכשה
על ידי הברון ולפי עדות מתיישב יהודי היה במקום בניין אחד
גדול אשר הערבים היו מכנסים אליו שוורים ביום גשם וסביבו
מתבנים. בשנת 1904 הושיבו 2 משפחות ולאחר מכן באו הרבה
משפחות עולים מרוסיה.
בית שמש בגליל מופיעה באחת המפות ומאז תחילת המאה העשרים
אין איזכור עבורה, דבר המסמל את נטישת ההשערה ששם מקומה של
בית שמש. זו בתחום שבט יששכר החזיקה מעמד במפות והיא מזוהה
ספציפית עם חירבת שמסין.
עם פרוץ השמות העבריים ונתינת השם בית שמש לזו שבשפלה, שונה
שמה של חירבת שמסין לחירבת שמש ושינוי זה נקלט במפות אך
בחדשות מוחסרת חירבת שמש.
ואכן במפות החדשות שוב לא נזכרת חורבת שמש או שימסין, וצריך להחזיר עטרה ליושנה. ת שמש או שימסין, וצריך להחזיר עטרה ליושנה.
|
Description
|
