|
שער ציון השער הקבוע בחומה הדרומית ומוביל ל … שער ציון השער הקבוע בחומה הדרומית ומוביל להר ציון ולקבר דוד. ועל כן שמו בערבית באב נבי דאוד. השם שער ציון נזכר לראשונה דווקא בחומה הצלבנית במפה צלבנית "מפה קמברה" משנת 1150 לספירה ובמפה נוספת מהמאה ה-13 לספירה ושם זה הושאל לשער בחומה הנוכחית.
גם שער זה נבנה בתבנית "ר" היינו כניסה לשער ושבירה בזווית 90 מעלות לתוך העיר, למניעת התקפה ופריצה של כוח דרך השער.
השער היה השער שהוביל את הרובע היהודי ועל כן כונה בעבר גם "באב חארת אל יהוד"
קרבות מרים ניטשו במקום במלחמת השחרור, המפורסם שבהם היה ימים ספורים לאחר הכרזת העצמאות, בלילה שבין ה-17 ל-18 במאי 1948, לאחר שמחלקה מגדוד "הפורצים" של חטיבת הראל של הפלמ"ח כבשה את הר ציון, בעקבות כך התקבלה החלטה לפרוץ אל הרובע היהודי הנצור דרך שער ציון. הפעולה נקבעה ל-ליל המחרת, ואכן בלילה שלאחר מכן בשעה שתיים בלילה, פרץ כוח של החטיבה, בפיקודו של דוד אלעזר "דדו" דרך השער אל העיר העתיקה הרובע היהודי וחבר לכוח מגני הרובע, אך אלו לא הצליחו להחזיק את השליטה ברובע, שנכנע והאזור עבר לידי הירדנים בקו שביתת הנשק, שער ציון היה אז חזית וגבול. ומעל גג קבר דוד היו מביטים היהודים בערגה מעבר לשער ציון אל הר הבית. שרידי פגיעות הפגזים עדין ניכרים באבנים סביבות השער.
סמוך לשער מבפנים נמצא הרובע הארמני. וסמוך לשער מבחוץ נמצא לא רק קבר דוד וכנסיית דורמציון, אלא גם כנסיה עתיקה המחודשת כעת. כנסיית כייפא, על פי אחת המסורות הנוצריות כאן היה ביתו של כייפא הכהן הגדול שהסגיר את ישו לידי הרומאים לאחר החלטת הסנהדרין.
במהלך מבצע קדם בתש"ח שבו נעשה ניסיון חוזר להשתלט על העיר העתיקה לאחר נפיתה, המחלקה הדתית שהורכבה מאנשי האצ"ל מתל-אביב, חלק מפלוגה ה' שלימים יצרה את חטיבת קרייתי, הצליחה לחדור דרך כאן ולהשתלט על אזור סביב הצד הפנימי של השער, אך הפיקוד לא החיש אליהם את התגבורת שהיו זקוקים לה בכדי להחזיק באזור והם נאלצו לסגת תחת אש על אף הישגם העצום.
בקרבת השער נמצאה אבן ענקית ועליה כתובת מונומנטאלית שמספרת על פקודתו של צלאח א-דין לבניית חומות ירושלים ובנייתם ע" עיסא אל מועטם. מועטם הרס את החומות זמן קצר לאחר בנייתן מחשש חזרתם של הצלבנים.האבן מוצגת במוזיאון ישראל. זרתם של הצלבנים.האבן מוצגת במוזיאון ישראל.
|
Description
|
