|
שטח האתר הוא 500 דונם בקירוב (!) והאתר ממו … שטח האתר הוא 500 דונם בקירוב (!) והאתר ממוקם על תוואי משנה של דרך הבשמים בין חלוצה לעזה. המקום ידוע ממקורות היסטוריים אשר משמרים את אותו שם (מאה שנייה לספירה). המקום נזכר באונומסטיקון של אוסביוס. כאן ישבה יחידה של 500 פרשים איליריים ששמרה על האחוזה של גרר בתקופה הביזנטית. המקום שימש כמרכז נוצרי גדול עם נזירים רבים ומנזר אדיר מימדים שהכנסייה אשר רצפת הפסיפס נמצא בה היו חלק מהמתחם הנ"ל, כנסיה עם פסיפס מהמפוארים בארץ שננטשה במאה ה7 לספירה. המקום שימש כתחנה בציר עלייה חשוב מאוד בתקופה הביזנטית המאוחרת בים סוריה ולבנון אל סיני (סנטה קטרינה).
המקום שימש כנראה על פי הממצאים כנקודת התנצרות של יושבי הסביבה הערבים וכחלק מקו הלימס הרומי ביזנטי - אשר שמר על הפרובינציות הצפוניות מפלישה עתידית של מוסלמים או ערבים מדרום. הממצאים במקום מעידים ללא צל של ספק שמדובר במרכז אורבני בעל חשיבות עליונה-בתי מידות, מרכז תעשייה, גתות, בורות מים,אקוודוקטים, בריכות מים, רחובות רחבים אמפיתאטרון,מחסנים ובית מרחץ גדול.
המקום יושב ע"י המוסלמים במאה ה-8 ואז ירד מגדולתו אך המשיך להיות כפר קטן גם בתקופה הממלוכית.
ישנה מחלוקת במחקר האם הדמויות בפסיפס הן דמויות מקראיות - אברהם, ישמעאל בחיק הגר,
יעקב, עשיו, שם, חם ויפת, האם מדובר בדמויות מיתולוגיות -אורפאוס, הרקולס, איסיס והורוס, או שמא מדובר בייצוג של ענפי הפרנסה העיקריים באזור בתקופה בה הותקן הפסיפס - המאה ה6. בכל מקרה הפסיפס קבור בימינו.
כנראה שהמקום נשדד לחלוטין ונלקחו ממנו רבים מאבני הבנייה האריחים ועוד.
היום אזור בתה בלב שדות ללא שרידים נראים לעין. מאגר מים לא פעיל, סוכת תצפית הרוסה. לעין. מאגר מים לא פעיל, סוכת תצפית הרוסה.
|
Description
|
