|
משמרת את שמה של סכנין מתקופת בית שני, המשנ … משמרת את שמה של סכנין מתקופת בית שני, המשנה והתלמוד, הנזכרת רבות במקורות כעיירה יהודית מרכזית בגליל התחתון. בתחילה נזכרת לפי הסברה בשם "סוגני" אצל יוסף בן מתתיהו, ולאחר מכן, בשם "סכני"/"סכנין"/"סיכנין" במשנה, בתוספתא ובתלמוד הירושלמי, לרוב בהקשר לר' חנינא בן תרדיון, מעשרת הרוגי מלכות שפעל בעיר ("הנהיג רבי חלפתא בציפורי ורבי חנינא בן תרדיון בסכני" - תוספתא תענית א' י'), וכמקום מוצאו של האמורא ר' יהושע דסכנין, אשר היה מבעלי האגדה, ונזכר בתלמוד הירושלמי וכן מאות פעמים במדרשים, בעיקר במדרש רבה. כמו כן, נזכרת במקורות מס' פעמים בקעת סכנין העשירה, וכן נזכרים יבוליה המשובחים של העיר ("אמר ר' שמעון בן חלפתא - היה מעשה שאמר ר' יהודא לבנו בסיכנין עלה והביא לנו גרוגרות מן החביות, עלה והושיט ידו ומצאה של דבש", ירושלמי פאה פ"ז, ה"ג). ידו ומצאה של דבש", ירושלמי פאה פ"ז, ה"ג).
|
Description
|
