תל א-סמק/פורפיראון (לשעבר תל שקמונה)

מתוך עמוד ענן

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(9 גרסאות ביניים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{Point
{{Point
-
|Lon=34.9549016921274
+
|Lon=34.9555732193486
-
|Lat=32.8245940011284
+
|Lat=32.8249774973008
|Height=4
|Height=4
|MeasuredByGPS=No
|MeasuredByGPS=No
-
|Name=תל שקמונה
+
|Name=תל א-סמק/פורפיראון (לשעבר תל שקמונה)
-
|Description=תל שקמונה בן 8 דונם הנו מהתלים העשירים בממצא הארכיאולוגי השופך אור על רצף יישובי מן התקופה הכנענית המאוחרת (מאה ט"ו לפני סה"נ) ועד התקופה המוסלמית הקדומה (מאה ז' לסה"נ). כ־2100 שנות היסטוריה של התל מוצאים ביטויים בעושר התרבות החומרית. הממצאים שמקורם בארצות אגן הים התיכון, מעידים על קשרי סחר ימי עם מצרים, יוון, האיים האגאיים וארצות מערב אגן הים התיכון.
+
|Description=תל א-סמק (מערבית - "תל הדגים") נמצא לחופה של חיפה, מדרום למכון לאוקינוגרפיה. ליישוב בתל מהתקופות המקראיות אין כל זיהוי. בטעות זוהה בעבר כתל שקמונה למרות שאת הישוב שקמונה י שלזהות באזור מפרץ חיפה. לאחרונה הצטברו ראיות נוספות לזיהויו הכמעט ודאי של היישוב שהתפתח מחוץ לתל בתקופות הקלאסיות עם פורפיריון/פורפיראון (הדרומית).
 +
התל הינו זעיר, כ-7 דונם שטחו אך הוא עשיר בממצאים. קיים כמעט רצף יישובי מהתקופה הכנענית המאוחרת (מאה ט"ו לפני סה"נ) ועד שלהי התקופה הביזנטית (סוף מאה ו' לסה"נ).
-
תל שקמונה (בערבית תל א־סמך - "תל הדגים") שוכן על שפת הים, כ־1.3 ק"מ מדרום־מערב לראש הכרמל. הוא ממוקם על גב שלוחת כורכר בעלת מדף יבשה רדוד. מקומה הגיאוגרפי של שקמונה על קו חוף סלעי לא אפשר בניית נמל צמוד ונראה שנמלה הקדום נמצא מדרום, בסביבת כפר סמיר ("חוף הכרמל") כנראה. סביב התל משתרע מישור ששימש בתקופה הקדומה שטחה החקלאי של העיר. הנחלים היורדים מראש הכרמל שימשו מקור המים העיקרי לעיר ובמורדותיהם גידלו ודאי מטעים. מקור השם "שקמונה" אינו ידוע. ייתכן שהשם קשור לשקמים. פירוש השם ביוונית (Sycamina) הוא "פרי עץ התות" והוא קשור אולי לעץ התות השחור מאיראן, שיובא הרבה לפני שיובא עץ התות מסין. השם הערבי של התל (תל א־סמך) קשור אולי לתנאי הדגה הנוחים במקום. כאמור, המים באזור התל רדודים והקרקע סלעית, דבר הגורם לריבוי הדגה ולנוחות הדיג. שקמונה נזכרת לראשונה בכתבי ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו (100-37 לסה"נ, קדמוניות היהודים י"ג, 332). שם מסופר על חייליו של תלמי ה־9 לַאתִירוֹס, מלך מצרים, שנחתו בשקמונה כדי להלחם באלכסנדר ינאי הצר באותה עת (103 לפני סה"נ) על עכו. שקמונה נזכרת בתלמוד הבבלי ואצל נוסעים נוצרים, וממקורות אלו אפשר ללמוד על קהילה יהודית גדולה שחייתה במקום. ממצא בית הקברות מעיד גם על אוכלוסייה פגאנית ונוצרית.
+
עיקר החפירות באתר נערכו בידי יוסף אלגביש מטעם אגף המוזיאונים בעיריית חיפה אך מעט מאוד מחפירות אלו (16 עונות) פורסמו. בשנת 2021 פורסם לראשונה גיליון מיוחד של כתב העת מכמנים ובו אגד מאמרים על האודות הישוב הקדום (https://www.academia.edu/55232443/Michmanim_29).
-
|LongDescription=
+
אין כל עדויות לאוכלוסיה יהודית שחיה במקום. הנוכחית הנוצרית בתקופה הביזנטית היא רבה וכוללת כנסייה (הכנסייה הדרומית) ולפחות שלושה מנזרים בחלקו המזרחי של הישוב הביזנטי (שדרות ההגנה). שטחו של הישוב הביזנטי נאמד ב-80 דונמים.
-
|Accessibility=
+
האתר הינו חלק מגן לאומי מוכרז (שקמונה) ומצוי בניהולה של עיריית חיפה. הזנחה של עשרות שנים הביאה לפגיעה קשה בשטיחי הפסיפסים ובמכלולים הבנויים בתל ובעיירה שהתפתחה למרגלותיו.
 +
בשנת 2010 נערכו באתר בפעם האחרונה חפירות ומאמצי שימור ושיקום במימון קרן הכט ובביצוע הארכיאולוגים מיכאל איזנברג ושי בר.
 +
|LongDescription=אתר 18 מפה 22 בסקר רשות העתיקות (קשור).
 +
התל והיישוב למרגלותיו מצויים בפארק שקמונה ולאחרונה (סוף 2021) גודרו שטחי החפירות באתר ואין אליהם כניסה.
 +
|images=DSCN7545 (Large).JPG,פסיפסשקמונה.JPG,Byz7S.jpg, DJI0685S.jpg,
 +
|Accessibility=ברגל
|PointType=תל
|PointType=תל
-
|images=
+
|ExtLinks=https://www.academia.edu/55232443/Michmanim_29
-
|ExtLinks=
+
|Contributors=Asaflotz, שירין ב.י, לוסי-לו, Danipc, Irir, Marikriber, Mayzenb
-
|Contributors=asaflotz, שירין ב.י, לוסי-לו
+
|csrc=I14
-
|LastUpdate=05/06/2010 10:48:39
+
|LastUpdate=2/6/2023 14:22:09
|WinId=633312448203574391
|WinId=633312448203574391
-
|Csrc=
 
}}
}}

גרסה אחרונה מתאריך 14:22, 6 בפברואר 2023

   4 מ'

תקציר

תל א-סמק (מערבית - "תל הדגים") נמצא לחופה של חיפה, מדרום למכון לאוקינוגרפיה. ליישוב בתל מהתקופות המקראיות אין כל זיהוי. בטעות זוהה בעבר כתל שקמונה למרות שאת הישוב שקמונה י שלזהות באזור מפרץ חיפה. לאחרונה הצטברו ראיות נוספות לזיהויו הכמעט ודאי של היישוב שהתפתח מחוץ לתל בתקופות הקלאסיות עם פורפיריון/פורפיראון (הדרומית). התל הינו זעיר, כ-7 דונם שטחו אך הוא עשיר בממצאים. קיים כמעט רצף יישובי מהתקופה הכנענית המאוחרת (מאה ט"ו לפני סה"נ) ועד שלהי התקופה הביזנטית (סוף מאה ו' לסה"נ).

עיקר החפירות באתר נערכו בידי יוסף אלגביש מטעם אגף המוזיאונים בעיריית חיפה אך מעט מאוד מחפירות אלו (16 עונות) פורסמו. בשנת 2021 פורסם לראשונה גיליון מיוחד של כתב העת מכמנים ובו אגד מאמרים על האודות הישוב הקדום (https://www.academia.edu/55232443/Michmanim_29). אין כל עדויות לאוכלוסיה יהודית שחיה במקום. הנוכחית הנוצרית בתקופה הביזנטית היא רבה וכוללת כנסייה (הכנסייה הדרומית) ולפחות שלושה מנזרים בחלקו המזרחי של הישוב הביזנטי (שדרות ההגנה). שטחו של הישוב הביזנטי נאמד ב-80 דונמים. האתר הינו חלק מגן לאומי מוכרז (שקמונה) ומצוי בניהולה של עיריית חיפה. הזנחה של עשרות שנים הביאה לפגיעה קשה בשטיחי הפסיפסים ובמכלולים הבנויים בתל ובעיירה שהתפתחה למרגלותיו. בשנת 2010 נערכו באתר בפעם האחרונה חפירות ומאמצי שימור ושיקום במימון קרן הכט ובביצוע הארכיאולוגים מיכאל איזנברג ושי בר.

הרחבה

אתר 18 מפה 22 בסקר רשות העתיקות (קשור). התל והיישוב למרגלותיו מצויים בפארק שקמונה ולאחרונה (סוף 2021) גודרו שטחי החפירות באתר ואין אליהם כניסה.

סיווג: תל
נגישות: ברגל
מקור:Asaflotz, שירין ב.י, לוסי-לו, Danipc, Irir, Marikriber, Mayzenb
תאריך עדכון: 2/6/2023 14:22:09

קישורים חיצוניים

https://www.academia.edu/55232443/Michmanim_29





כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים