תל ערד
מתוך עמוד ענן
| (9 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.125673977755 |
| - | |Lat=31. | + | |Lat=31.281073924735 |
|Height=565 | |Height=565 | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
| - | |Name=תל ערד | + | |Name=תל ערד |
| - | |Description=האתר מחולק לשניים: בחלקו התחתון עיר כנענית מהתקופה הכנענית הקדומה. העיר נבנתה בתכנון קפדני מאד (מיקום מבני שלטון, מיקום בתי מגורים מערכת המים וכד'). בחלקו העליון נבנתה מאוחר יותר מצודה ישראלית מתקופת המלוכה ובה נתגלה | + | |Description=האתר מחולק לשניים: בחלקו התחתון עיר כנענית מהתקופה הכנענית הקדומה. העיר נבנתה בתכנון קפדני מאד (מיקום מבני שלטון, מיקום בתי מגורים מערכת המים וכד'). בחלקו העליון נבנתה מאוחר יותר מצודה ישראלית מתקופת המלוכה ובה נתגלה מקדש עם מזבח אדמה ודביר עם 2 מצבות חלקות ולפניו 2 מקטרי אבן ובשקערורית שלהם היו שרידי מור ולבונה כאן עבדו את האל מחוץ לבית המקדש בזמן קיום המקדש בירושלים. לממצא זה חשיבות רבה במחקר הארכיאולוגי \היסטורי. המצודה שוחזרה בחלקה. |
| - | |images=הר עמשא לים המלח 079.jpg, | + | במוזיאון ישראל מוצגים צדפת טרידקנה מעוטרת בדגם של חריתות יפות, ארכיון אלישיב והחותמות שלו. שברי חרסים ועליהם שמות משפחות הכהונה |
| + | |LongDescription=התל שוכן בבקעת ערד ממזרח לבקעת באר שבע, וגובהו 576 מטר מעל פני הים. תל ערד נמצא על צומת דרכים חשוב מתקופה הקדומה ועד ימינו. | ||
| + | |||
| + | בתקופת הברזל הגנה ערד על הדרך המרכזית שעברה מירושלים, חברון, ערד לכיוון חרבת עוזה וים המלח. | ||
| + | |||
| + | באתר נערכו חפירות במשך 18 עונות חפירה, מתוכן 14 עונות חפירה בעיר תקופת הברונזה הקדומה (כנענית), בראשותה של רות עמירן. | ||
| + | |||
| + | החפירות בתל המצודות (מתקופת הברזל) נערכו ברובן על ידי יוחנן אהרוני. | ||
| + | |||
| + | כיום האתר מוכרז כגן לאומי המופעל על ידי רשות הטבע והגנים. | ||
| + | |||
| + | תל ערד מזוהה לדעת יוחנן אהרוני וחוקרים אחרים עם ערד המקראית הנזכרת כעיר כנענית חזקה בנגב המזרחי, שלא ברור אם נכבשה על ידי שבטי ישראל (במדבר יד 44-45; כא 1; לג 40; יהושע יב' 14; שופטים א 17; דברי הימים א 42). | ||
| + | |||
| + | כמו כן נזכרת ערד, ככל הנראה, ברשימת ערי הנגב של יהודה אגב שיכול אותיות - "עדר" במקום "ערד" (יהושע טו 21). | ||
| + | |||
| + | העיר ערד של תקופת הברונזה הקדומה השתרעה על כמאה דונם, והוקפה בחומה בצורה באורך כ-1,200 מטרים. | ||
| + | |||
| + | היא אחת מהערים הקדומות ביותר בארץ ישראל שבהן רחובות מתוכננים, מבני ציבור ושלטון וחומה. יש שיאמרו הסנונית הראשונה של תקופת העיור בא"י. | ||
| + | |||
| + | בעיר הייתה קיימת מערכת מים שניקזה את מי הגשמים מהרחובות אל מאגרים בחלק הנמוך שבמרכז העיר. | ||
| + | |||
| + | בתי העיר נבנו בתבנית אחידה הכוללת חדר גדול וחדר קטן צמוד לו ששימש כמחסן או כמטבח. הכניסה לבית הייתה מצידו הרחב. | ||
| + | סגנון בנייה זה קרוי "הבית הערדי" והוא מהווה אב טיפוס לבניינים דומים מהתקופה אשר נמצאו באזור. | ||
| + | |||
| + | בשכבות החפירה נמצאו חפצים עתיקים רבים מתקופות שונות ובהם כלים ותכשיטים. בעיר נמצאו גם סרכים (אוסטרקונים) הכתובים על שברי חרסים. | ||
| + | |||
| + | בסוף המאה ה-12 לפנה"ס או בתחילת המאה ה-11 לפנה"ס, בראשית התקופה הישראלית, נבנה בראש הגבעה ישוב מפורז שבמרכזו במה ומזבח. | ||
| + | |||
| + | בסמוך ליישוב זה נבנו החל מהמחצית השנייה של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לראשית המאה ה-6 לפנה"ס שש מצודות ישראליות מרובעות. | ||
| + | |||
| + | כל המצודות היו מבוצרות, והשתרעו על שטח של כ-50 או 55 מ"ר. | ||
| + | |||
| + | במצודה שבראש התל נמצא מקדש ישראלי שלדעת החופרים היה מקדש יהוויסטי (שמוקדש לאלוהי ישראל) שחרב מאוחר יותר על ידי המלך יאשיהו או חזקיהו בעת הרפורמות הדתיות שהנהיגו. | ||
| + | |||
| + | המקדש הפשוט שהיה בנוי מאדמה ולבני בוץ, מאפיין את הפשטות שבפולחן אלוהי ישראל, כלל היכל רחב ואולם קטן בסמוך לו. בין הממצאים מצבת אבן בגובה של מטר אשר נמצאה על הבמה המרוצפת באולם הקטן. | ||
| + | |||
| + | באתר נתגלו חרסים עם כתובות אשר כללו שמות של משפחות כוהנים. | ||
| + | |images=הר עמשא לים המלח 079.jpg,הר עמשא לים המלח 068.jpg,הר עמשא לים המלח 105.jpg,,2015.08.07-195628.405.android.jpg | ||
|PointType=תל | |PointType=תל | ||
| - | |Contributors=נתנאל., Iftahm, Eitanh53 | + | |Contributors=נתנאל., Iftahm, Eitanh53, Tzafrirt1, נעם פירסט נעם, Schneider41, אלון שיפריס, ליאו |
|csrc=I14 | |csrc=I14 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=12/23/2018 21:00:57 |
|WinId=633829353064601693 | |WinId=633829353064601693 | ||
| - | |||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 21:00, 23 בדצמבר 2018
565 מ'
תקציר
האתר מחולק לשניים: בחלקו התחתון עיר כנענית מהתקופה הכנענית הקדומה. העיר נבנתה בתכנון קפדני מאד (מיקום מבני שלטון, מיקום בתי מגורים מערכת המים וכד'). בחלקו העליון נבנתה מאוחר יותר מצודה ישראלית מתקופת המלוכה ובה נתגלה מקדש עם מזבח אדמה ודביר עם 2 מצבות חלקות ולפניו 2 מקטרי אבן ובשקערורית שלהם היו שרידי מור ולבונה כאן עבדו את האל מחוץ לבית המקדש בזמן קיום המקדש בירושלים. לממצא זה חשיבות רבה במחקר הארכיאולוגי \היסטורי. המצודה שוחזרה בחלקה.
במוזיאון ישראל מוצגים צדפת טרידקנה מעוטרת בדגם של חריתות יפות, ארכיון אלישיב והחותמות שלו. שברי חרסים ועליהם שמות משפחות הכהונה
הרחבה
התל שוכן בבקעת ערד ממזרח לבקעת באר שבע, וגובהו 576 מטר מעל פני הים. תל ערד נמצא על צומת דרכים חשוב מתקופה הקדומה ועד ימינו.
בתקופת הברזל הגנה ערד על הדרך המרכזית שעברה מירושלים, חברון, ערד לכיוון חרבת עוזה וים המלח.
באתר נערכו חפירות במשך 18 עונות חפירה, מתוכן 14 עונות חפירה בעיר תקופת הברונזה הקדומה (כנענית), בראשותה של רות עמירן.
החפירות בתל המצודות (מתקופת הברזל) נערכו ברובן על ידי יוחנן אהרוני.
כיום האתר מוכרז כגן לאומי המופעל על ידי רשות הטבע והגנים.
תל ערד מזוהה לדעת יוחנן אהרוני וחוקרים אחרים עם ערד המקראית הנזכרת כעיר כנענית חזקה בנגב המזרחי, שלא ברור אם נכבשה על ידי שבטי ישראל (במדבר יד 44-45; כא 1; לג 40; יהושע יב' 14; שופטים א 17; דברי הימים א 42).
כמו כן נזכרת ערד, ככל הנראה, ברשימת ערי הנגב של יהודה אגב שיכול אותיות - "עדר" במקום "ערד" (יהושע טו 21).
העיר ערד של תקופת הברונזה הקדומה השתרעה על כמאה דונם, והוקפה בחומה בצורה באורך כ-1,200 מטרים.
היא אחת מהערים הקדומות ביותר בארץ ישראל שבהן רחובות מתוכננים, מבני ציבור ושלטון וחומה. יש שיאמרו הסנונית הראשונה של תקופת העיור בא"י.
בעיר הייתה קיימת מערכת מים שניקזה את מי הגשמים מהרחובות אל מאגרים בחלק הנמוך שבמרכז העיר.
בתי העיר נבנו בתבנית אחידה הכוללת חדר גדול וחדר קטן צמוד לו ששימש כמחסן או כמטבח. הכניסה לבית הייתה מצידו הרחב. סגנון בנייה זה קרוי "הבית הערדי" והוא מהווה אב טיפוס לבניינים דומים מהתקופה אשר נמצאו באזור.
בשכבות החפירה נמצאו חפצים עתיקים רבים מתקופות שונות ובהם כלים ותכשיטים. בעיר נמצאו גם סרכים (אוסטרקונים) הכתובים על שברי חרסים.
בסוף המאה ה-12 לפנה"ס או בתחילת המאה ה-11 לפנה"ס, בראשית התקופה הישראלית, נבנה בראש הגבעה ישוב מפורז שבמרכזו במה ומזבח.
בסמוך ליישוב זה נבנו החל מהמחצית השנייה של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לראשית המאה ה-6 לפנה"ס שש מצודות ישראליות מרובעות.
כל המצודות היו מבוצרות, והשתרעו על שטח של כ-50 או 55 מ"ר.
במצודה שבראש התל נמצא מקדש ישראלי שלדעת החופרים היה מקדש יהוויסטי (שמוקדש לאלוהי ישראל) שחרב מאוחר יותר על ידי המלך יאשיהו או חזקיהו בעת הרפורמות הדתיות שהנהיגו.
המקדש הפשוט שהיה בנוי מאדמה ולבני בוץ, מאפיין את הפשטות שבפולחן אלוהי ישראל, כלל היכל רחב ואולם קטן בסמוך לו. בין הממצאים מצבת אבן בגובה של מטר אשר נמצאה על הבמה המרוצפת באולם הקטן.
באתר נתגלו חרסים עם כתובות אשר כללו שמות של משפחות כוהנים.
סיווג: תל
נגישות:
מקור:נתנאל., Iftahm, Eitanh53, Tzafrirt1, נעם פירסט נעם, Schneider41, אלון שיפריס, ליאו
תאריך עדכון: 12/23/2018 21:00:57
קישורים חיצוניים
