חאן א-לובן
מתוך עמוד ענן
צוריאל שחור (שיחה | תרומות) |
מ (תיקון נ.צ.) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.2494636361077 |
| - | |Lat=32. | + | |Lat=32.0591569483251 |
| - | |Height= | + | |Height=578 |
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=חאן א-לובן | |Name=חאן א-לובן | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
|LastUpdate=05/25/2010 01:42:40 | |LastUpdate=05/25/2010 01:42:40 | ||
|WinId=633605617536016536 | |WinId=633605617536016536 | ||
| - | | | + | |csrc=I14 |
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 02:58, 28 בדצמבר 2010
578 מ'
תקציר
חאן שנבנה בסוף התקופה הערבית המאוחרת ותחילת התקופה התורכית ששימש לעצירת חניה במרחק יום אחד מירושלים בדרך האבות לכיוון שכם. המבנה שופץ רבות כפי שאפילו מעידים חדרים עם בטון בתוכו, אך ניתן לראות את קמרונות המבואה המרכזית שהם מקוריים מלפני מעל חמש מאות שנה. חרסים סביב החאן מעלים אפשרות שהחאן יושב על שרידי חאן רומי על אותה הדרך.
בכניסה לחאן, מצפון אליו, יש מעיין ראוי לטבילה, עם מים כל השנה, עומקו כחצי מטר וגודל הבריכה 2X2.
החדר הדרומי הגדול הוא האורווה של החאן.
כפי שמעיד וילנאי, החאן מוזכר (פרקי הפועל הצעיר חלק ו') בהקשר לשבויים יהודיים שהיו בשבי התורכים במלחמת העולם הראשונה וששישנו בצפיפות נוראית בלילה בחאן זה בדרכם מירושלים לדמשק.
אצל וילנאי נפלה טעות במספור העמודים, והמקור מופיע בעמוד 331 ולא כפי שכותב וילנאי (עמ' 351), זאת על פי עיון בספר המקורי. גם טל קלאר ב"לפני אפרים בנימין ומנשה" מפנה כמו וילנאי, הוא לא עיין במקור.
חאן נוסף ומתחרה היה כ-4ק"מ צפונה, אך הוא קטן ממנו במעט.
שמעתי שהיום ערבים משפצים את המקום כדי לגור שם, הם טוענים שהמקום רשום על אבותיהם בטאבו.
בפינה של החדר הגדול אשר שימש כאורווה רואים אבן מסותת בסגנון הרודיאני מה שמשייך את המבנה לפחות לתקופה זו.
הרחבה
סיווג: מבנה
נגישות:
מקור:עמית הורן, גלעד אלדר, צוריאל שחור
תאריך עדכון: 05/25/2010 01:42:40
קישורים חיצוניים
