חורבת רומה

מתוך עמוד ענן

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חרבתרומה.JPG

   160 מ'

תקציר

חורבת כפר מתקופת בית שני, אשר תושביו חפרו מחילות מסתור, ככל הנראה לקראת מרד החורבן או מרד גאלוס. בתיאור הקרב על יודפת מתאר יוסף בן מתתיהו את נטירא ופיליפוס, שני אחים גיבורים מהכפר רומה, שלחמו בעוז ברומאים. העיר נזכרת גם אצל חז"ל כעיר הסמוכה לציפורי, וכעיר שהוציאה חכמים (כגון ר' אלעזר דמן רומה). במקום מס' בורות מים מלאים. ב-2009 הוסדר וסומן קטע מעגלי קצר במערכת המסתור, אך הסימון נהרס ברובו ולא ניתן לסמוך עליו. בפועל המחילות ארוכות ומסועפות, אך יש חשש קל לקרציות. על החורבה-גן לאומי מאחז בדואי/ערבי. המקום -קצהו המערבי של רכס תורען ויושב על תצורת "סחנין" הקנומנית.

הרחבה

המקום גם נזכר כגריס, המקום בו ניסה יוספוס להסתער על הרומאים והבין שאין סיכוי למלחמה אקטיבית עם כח קנאים כה קטן. חורבת רומה היא גבעה נמוכה ברום 135 מ' ובה שרידי יישוב מתקופת בית שני ומערכת מחילות מסתור מסועפת )16 חללים ומחילות באורך כולל של כ- 111 מ'(. באתר נמצאו פריטים ארכיטקטוניים וביניהם עמודים, משקופים, כותרות, סרקופג מפואר )כבר לא נמצא במקום, שייך לקבוצת הסרקופגים שיוצרה כנראה בציפורי(, אבני חוליה של בורות מים ושקתות רבות. שמו של המקום הוא שם קדום, המזוהה עם היישוב ארומא המוזכר במסע תגלת פלאסר השלישי בגליל בשנת 332 לפני הספירה יחד עם יוטבת, קנה וחנתון. בספר מלכים ב' כ"ג ל"ו מוזכרת רומה כעיר מוצאה של אימו של המלך יהויקים. מכאן יצאו שני האחים הלוחמים פיליפוס ונטירא, שביצעו מעשי גבורה בקרבות יודפת ועל שמם נקרא הר האחים. מסורות שונות בכתבי חז"ל מתייחסות למקום בשם רומה, ארומא או רומי. אחת האגדות מספרת על כך שהמשיח יושב בפתחה של רומי, והיו שקישרו זאת לחורבת רומה. אגדה מספרת על כך שהקיסר אנטונינוס היה נפגש עם רבי יהודה הנשיא ללימוד תורה, והדרך ביניהם עברה לאורך מערה חשאית. הפתרון שנתן רבי משה אלשייך, מרבני צפת במאה הט"ז, לסתירה שבין מקום מושב הקיסר ברומא ובין מושב יהודה הנשיא בציפורי, הוא שהקיסר התיישב ברומי הסמוכה לציפורי. כבר מאז ימי הביניים מקובל הזיהוי של רומי בחורבת רומה. באתר נמצאים מסורות של קבריהם של ראובן ובנימין בני יעקב וכן של אביה בן ירבעם )אבן-אש ואשל, 1183.) בסוף שנות ה-31 'התגלתה בחורבת רומה מערכת מסתור גדולה ומסועפת המשלבת חללים שחציבתם קדמה לחציבת המערכת, )אולם ושני בורות מים פעמוניים(. המערכת כוללת שני אולמות ו- 16 חדרים קטנים, המקושרים ע"י מחילות אופקיות באורך מצטבר של כ- 111 מ'. האתר הינו חלק מגן לאומי ציפורי. בתקופת הברזל, המזוהה עם ההתיישבות הישראלית, נמצא חלקו הדרומי של המרחב בנחלת שבט זבולון כולל הערים חנתון ורימון )רומנה(. צפון המרחב, השתייך ככל הנראה לנחלת שבט נפתלי )פרנקל, 1183.) "ַוַּי ַעל ַה ּגֹוָרל ַה ּ ְּׁש ִלי ִשי, ִל ְּׁבֵני ְּׁזבוֻּלן ְּׁל ִמ ְּׁש ְּּׁפ ֹח ָתם... וּ ִמ ּ ָשם ָע ַבר ֵקְּׁד ָמה מִ זְּׁ רָ חָ ה, גִּ תָּ ה חֵ פֶ ר עִ תָּ ה קָ צִ ין; ְּׁוָנ ַסב ֹאתֹו ַהְּּׁגבוּל, ִמ -אֵ ל" )יהושע י"ט ּצ ְּׁוָי ָצא ִר ּמֹון ַה ְּּׁמ ֹת ָאר, ַהֵּנ ָעה. ְּׁ פֹון ַחָּנ ֹתן; ְּׁו ָהיוּ, ּ ֹת ְּׁצ ֹא ָתיו, ֵּגי, ִי ְּׁפ ַּתח י'-י"ד(. העיר רימון הייתה כנראה אחת מערי הלוויים – "לִ בְּׁ נֵי מְּׁ רָ רִ י, הַ נּוֹ תָ רִ ים-- ִמ ַּמ ֵּטה ְּׁזֻבלוּן, ֶאת-ִר ּמֹונֹו וְּׁ אֶ ת-מִ גְּׁ רָ ש ֶ יהָ " )דברי הימים א' ו', ס"ב(. גל )1111 )חולק על הזיהוי המקובל של רימון עם רומאנה, בהעדר חרסים מתקופת הברזל ברומאנה או בחורבת רומה הסמוכה, ומציע כי הטקסט המקראי שובש והכוונה למירון/מירום, אותה הוא מזהה בתל קרני חיטים.

סיווג: חורבה
נגישות:
מקור:נעם יהודה, עמית1, Marikriber, אסף י-ם, צוות08, ליאו, עלי85
תאריך עדכון: 5/31/2020 14:42:16

קישורים חיצוניים





כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים