חירבת כפר צום
מתוך עמוד ענן
ניסן לברון (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=חירבת כפר צום | |Name=חירבת כפר צום | ||
| - | |Description=שרידי מבנים מתקופה הערבית והביזנטית וכן | + | |Description=שרידי מבנים מתקופה הערבית והביזנטית וכן שני מקוואות טהרה כפולי פתחים מהכפר שהיה כאן בבית שני. כפר בשם זה מוזכר במקורות היהודיים ככפר ששכן באזור העיר ביתר יחד עם הכפר קובי (קאבו הערבית) שליד עין קובי. המבנה העיקרי שנותר הוא כנראה קבר השייח המסומן. ישנו שם מחרב ושרידי גג בצורת קשת, אבנים עם סיתות שוליים בקיר הדרומי. |
| - | |LongDescription=ע"פ זיסו וקליין | + | |LongDescription=ע"פ זיסו וקליין נמצאו כאן שני מקוואות כפולי פתח. |
ח' כפר צום, נמצאת בראש גבעה המתנשאת לגובה 735 מ' מעל פני הים, תחומה מצפון ומדרום בגיאיות עמוקים הנשפכים לנחל שורק ולנחל רפאים. החורבה סמוכה ממערב לחורבות ביתר (ח'רבת אל-יהודי) וח'רבת קובי, כקילומטר אחד מצפון לתוואי הדרך הרומית שקישרה בין ירושלים לבית גוברין. באתר שרידי כפר ערבי הבנוי על חורבות יישוב עתיק ובחלקו הדרומי מבנה גזית ששימש קבר שיח'. בשרידי היישוב העתיק שרידי מבנים, בורות, מתקנים חצובים ובריכה גדולה. מזה שנים רבות האתר הוא יעד מבוקש לשודדי עתיקות. בחודשים נובמבר 2011 וינואר 2012 תועדו שני מקוואות טהרה חצובים ומטויחים בח' כפר צום בעקבות פעילות פיקוח של מפקחי היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות. במקום מנם לא התגלו ממצאים העשויים לתארך את המתקנים, אך האדריכלות האופיינית והטיח המכסה את הדפנות מלמדים על חציבה ושימוש במהלך התקופה הרומית הקדומה. מקוואות טהרה אלו הם עדות ארכיאולוגית ראשונה לכך שבאתר ישבו בתקופת בית שני יהודים שהקפידו על דיני טהרה. להרחבה חדשות ארכיאולוגיות | ח' כפר צום, נמצאת בראש גבעה המתנשאת לגובה 735 מ' מעל פני הים, תחומה מצפון ומדרום בגיאיות עמוקים הנשפכים לנחל שורק ולנחל רפאים. החורבה סמוכה ממערב לחורבות ביתר (ח'רבת אל-יהודי) וח'רבת קובי, כקילומטר אחד מצפון לתוואי הדרך הרומית שקישרה בין ירושלים לבית גוברין. באתר שרידי כפר ערבי הבנוי על חורבות יישוב עתיק ובחלקו הדרומי מבנה גזית ששימש קבר שיח'. בשרידי היישוב העתיק שרידי מבנים, בורות, מתקנים חצובים ובריכה גדולה. מזה שנים רבות האתר הוא יעד מבוקש לשודדי עתיקות. בחודשים נובמבר 2011 וינואר 2012 תועדו שני מקוואות טהרה חצובים ומטויחים בח' כפר צום בעקבות פעילות פיקוח של מפקחי היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות. במקום מנם לא התגלו ממצאים העשויים לתארך את המתקנים, אך האדריכלות האופיינית והטיח המכסה את הדפנות מלמדים על חציבה ושימוש במהלך התקופה הרומית הקדומה. מקוואות טהרה אלו הם עדות ארכיאולוגית ראשונה לכך שבאתר ישבו בתקופת בית שני יהודים שהקפידו על דיני טהרה. להרחבה חדשות ארכיאולוגיות | ||
|images=ecrmuo.JPG, | |images=ecrmuo.JPG, | ||
|PointType=חורבה | |PointType=חורבה | ||
| - | |Contributors=Shapoosh, Marikriber, עמית הורן, Danny.bickson, Betshalev, שמעון כהן, ליאו | + | |Contributors=Shapoosh, Marikriber, עמית הורן, Danny.bickson, Betshalev, שמעון כהן, ליאו, ניסן לברון |
|csrc=I14 | |csrc=I14 | ||
| - | |LastUpdate=8/ | + | |LastUpdate=8/28/2022 05:38:57 |
|WinId=633745538694926638 | |WinId=633745538694926638 | ||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 05:38, 28 באוגוסט 2022
720 מ'
תקציר
שרידי מבנים מתקופה הערבית והביזנטית וכן שני מקוואות טהרה כפולי פתחים מהכפר שהיה כאן בבית שני. כפר בשם זה מוזכר במקורות היהודיים ככפר ששכן באזור העיר ביתר יחד עם הכפר קובי (קאבו הערבית) שליד עין קובי. המבנה העיקרי שנותר הוא כנראה קבר השייח המסומן. ישנו שם מחרב ושרידי גג בצורת קשת, אבנים עם סיתות שוליים בקיר הדרומי.
הרחבה
ע"פ זיסו וקליין נמצאו כאן שני מקוואות כפולי פתח.
ח' כפר צום, נמצאת בראש גבעה המתנשאת לגובה 735 מ' מעל פני הים, תחומה מצפון ומדרום בגיאיות עמוקים הנשפכים לנחל שורק ולנחל רפאים. החורבה סמוכה ממערב לחורבות ביתר (ח'רבת אל-יהודי) וח'רבת קובי, כקילומטר אחד מצפון לתוואי הדרך הרומית שקישרה בין ירושלים לבית גוברין. באתר שרידי כפר ערבי הבנוי על חורבות יישוב עתיק ובחלקו הדרומי מבנה גזית ששימש קבר שיח'. בשרידי היישוב העתיק שרידי מבנים, בורות, מתקנים חצובים ובריכה גדולה. מזה שנים רבות האתר הוא יעד מבוקש לשודדי עתיקות. בחודשים נובמבר 2011 וינואר 2012 תועדו שני מקוואות טהרה חצובים ומטויחים בח' כפר צום בעקבות פעילות פיקוח של מפקחי היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות. במקום מנם לא התגלו ממצאים העשויים לתארך את המתקנים, אך האדריכלות האופיינית והטיח המכסה את הדפנות מלמדים על חציבה ושימוש במהלך התקופה הרומית הקדומה. מקוואות טהרה אלו הם עדות ארכיאולוגית ראשונה לכך שבאתר ישבו בתקופת בית שני יהודים שהקפידו על דיני טהרה. להרחבה חדשות ארכיאולוגיות
סיווג: חורבה
נגישות:
מקור:Shapoosh, Marikriber, עמית הורן, Danny.bickson, Betshalev, שמעון כהן, ליאו, ניסן לברון
תאריך עדכון: 8/28/2022 05:38:57
קישורים חיצוניים
