כפר עאנא (חורבת אונו)

מתוך עמוד ענן

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 5: שורה 5:
|MeasuredByGPS=No
|MeasuredByGPS=No
|Name=כפר עאנא (חורבת אונו)
|Name=כפר עאנא (חורבת אונו)
-
|Description=המקום שימר בשמו את שם העיר המקראית החשובה "אונו", שנזכרת גם אצל חז"ל, ושאולי מקומה היה מעט דרומי יותר, כיוון שנזכרת במקורות כסמוכה יותר ללוד. "בְּנֵי לֹד חָדִיד וְאוֹנוֹ" (נחמיה ז, ל"ז; עזרא ב, ל"ג); "לֹד וְאוֹנוֹ גֵּי הַחֲרָשִׁים" (נחמיה יא, לא); "הוּא בָּנָה אֶת אוֹנוֹ וְאֶת לֹד וּבְנֹתֶיהָ" (דברי הימים א ח, י"ב); "לְכָה וְנִוָּעֲדָה יַחְדָּו בַּכְּפִירִים בְּבִקְעַת אוֹנוֹ" (נחמיה ו, ב); "יעקב בן דוסתאי מלוד לאונו שלשה מילין" (בבלי כתובות, קיא ב); "העיד חנינא איש אונו לפני ר"ג שאין מעברין את השנה אלא ביהודה" (תוספתא, סנהדרין ב, ו); "וזו הלכה שלח חנינה איש אונו מבית האסורים" (משנה, גיטין ו, ז). כמו כן, נזכרת כאחת הערים המוקפות חומה מימי יהושע בן נון ("משנה ערכין, ט, ו). נזכרת בגניזה הקהירית בשם "קרית אונו".
+
|Description=המקום שימר בשמו את שם העיר המקראית החשובה "אונו", שעל שמה הוקמה מצפון קרית אונו בשנת 1939. העיר אונו נזכרת רבות בתנ"ך ואצל חז"ל, וחז"ל אף נוקבים במרחק של שלושה מיל (5 ק"מ) מצפון ללוד (וזה אכן המרחק בקירוב לתלה העתיק של לוד). "בְּנֵי לֹד חָדִיד וְאוֹנוֹ" (נחמיה ז, ל"ז; עזרא ב, ל"ג); "לֹד וְאוֹנוֹ גֵּי הַחֲרָשִׁים" (נחמיה יא, לא); "הוּא בָּנָה אֶת אוֹנוֹ וְאֶת לֹד וּבְנֹתֶיהָ" (דברי הימים א ח, י"ב); "לְכָה וְנִוָּעֲדָה יַחְדָּו בַּכְּפִירִים בְּבִקְעַת אוֹנוֹ" (נחמיה ו, ב); "יעקב בן דוסתאי מלוד לאונו שלשה מילין" (בבלי כתובות, קיא ב); "העיד חנינא איש אונו לפני ר"ג שאין מעברין את השנה אלא ביהודה" (תוספתא, סנהדרין ב, ו); "וזו הלכה שלח חנינה איש אונו מבית האסורים" (משנה, גיטין ו, ז). כמו כן, נזכרת כאחת הערים המוקפות חומה מימי יהושע בן נון (משנה ערכין, ט, ו). בתלמוד הירושלמי ובמדרש רבה נזכרות מס' ברייתות שמסר רבי יהושע אוניא, שמושבו באונו. במדרש איכה רבה נזכרת אונו כעיירה יהודית מובהקת שסבלה מהאוכלוסייה הנכרית שהייתה בלוד, כפי שטבריה סבלה מסוסיתא, חיפה מקסטרה ונערן מיריחו. העיר נזכרת בגניזה הקהירית בשם "קרית אונו", תוך הצבעה על המשך רצף היישוב היהודי בעיר עד ימי הצלבנים לפחות.
|PointType=חורבה
|PointType=חורבה
|Contributors=אסף י-ם
|Contributors=אסף י-ם
|csrc=IZ14
|csrc=IZ14
-
|LastUpdate=1/30/2015 15:42:45
+
|LastUpdate=12/28/2018 12:19:42
|WinId=635582258742188344
|WinId=635582258742188344
|LongDescription=
|LongDescription=

גרסה מתאריך 12:19, 28 בדצמבר 2018

   34 מ'

תקציר

המקום שימר בשמו את שם העיר המקראית החשובה "אונו", שעל שמה הוקמה מצפון קרית אונו בשנת 1939. העיר אונו נזכרת רבות בתנ"ך ואצל חז"ל, וחז"ל אף נוקבים במרחק של שלושה מיל (5 ק"מ) מצפון ללוד (וזה אכן המרחק בקירוב לתלה העתיק של לוד). "בְּנֵי לֹד חָדִיד וְאוֹנוֹ" (נחמיה ז, ל"ז; עזרא ב, ל"ג); "לֹד וְאוֹנוֹ גֵּי הַחֲרָשִׁים" (נחמיה יא, לא); "הוּא בָּנָה אֶת אוֹנוֹ וְאֶת לֹד וּבְנֹתֶיהָ" (דברי הימים א ח, י"ב); "לְכָה וְנִוָּעֲדָה יַחְדָּו בַּכְּפִירִים בְּבִקְעַת אוֹנוֹ" (נחמיה ו, ב); "יעקב בן דוסתאי מלוד לאונו שלשה מילין" (בבלי כתובות, קיא ב); "העיד חנינא איש אונו לפני ר"ג שאין מעברין את השנה אלא ביהודה" (תוספתא, סנהדרין ב, ו); "וזו הלכה שלח חנינה איש אונו מבית האסורים" (משנה, גיטין ו, ז). כמו כן, נזכרת כאחת הערים המוקפות חומה מימי יהושע בן נון (משנה ערכין, ט, ו). בתלמוד הירושלמי ובמדרש רבה נזכרות מס' ברייתות שמסר רבי יהושע אוניא, שמושבו באונו. במדרש איכה רבה נזכרת אונו כעיירה יהודית מובהקת שסבלה מהאוכלוסייה הנכרית שהייתה בלוד, כפי שטבריה סבלה מסוסיתא, חיפה מקסטרה ונערן מיריחו. העיר נזכרת בגניזה הקהירית בשם "קרית אונו", תוך הצבעה על המשך רצף היישוב היהודי בעיר עד ימי הצלבנים לפחות.

הרחבה



סיווג: חורבה
נגישות:
מקור:אסף י-ם
תאריך עדכון: 12/28/2018 12:19:42

קישורים חיצוניים





כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים