כוכב הירדן-בלואר

מתוך עמוד ענן

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 36: שורה 36:
ויש בסמוך תחנת האכלה לנשרים.
ויש בסמוך תחנת האכלה לנשרים.
 +
 +
במקום נצאו בבנייה משנית אבנים מעוטרות במוטיבים יהודים שהביאו את החוקרים להנחה שמתחת למצודה היה ישוב יהודי שאבני בית הכנסת שלו שימשו בבנייה משנית במצודה.
|LongDescription=
|LongDescription=
|Accessibility=
|Accessibility=
שורה 42: שורה 44:
|ExtLinks=
|ExtLinks=
|Contributors=שירין ב.י
|Contributors=שירין ב.י
-
|LastUpdate=05/29/2008 07:15:38
+
|LastUpdate=05/29/2008 07:18:48
|WinId=633476781387064164
|WinId=633476781387064164
|Csrc=
|Csrc=
}}
}}

גרסה מתאריך 07:18, 29 במאי 2008

   295 מ'

תקציר

מבצר צלבני מהמרשימים והשלמים בארץ שהיום הוא גן לאומי.

בתקופת ממלכת ירושלים הצלבנית במאה ה-12 עבר במקום הגבול המזרחי.

גם בגלל הקרבה לדרך החשובה שעברה במקום וגם בגלל החשיבות האסטרטגית מול האיום המוסלמי התמידי נבנתה המצודה המרשימה הזו ע"י אבירי המסדר ההוספיטלרי לאחר כחמש שנות עבודה.

לפני בניית המצודה נבנו במקום ובסביבה חוות צלבניות חקלאיות שלא עמדו מול האיום המוסלמי.

הנוף הנשקף מן המקום הוא מהיפים בגליל התחתון המזרחי ויופיו של המבצר בעל התכנית בנייה המרשימה והנוף של הסביבה הפכו להיות שם של דבר בממלכה הצלבנית ומחוצה לה.

לאחר המפלה הצלבנית של 1187

עמד שנה וחצי המבצר ומגיניו במצור ובהתקפות ממושכות של המוסלמים בראשו של סלאח א דין ומשלא יכלו לכובשו החלו לחשוב שהמקום מוגן באופן מיסטי ע"י הכוכבים.

כנראה שבמקום ירדו שלגים רבים ששיבשו את התכנית המוסלמית.

בינואר 1189 לאחר חפירת מנהרה ומיטוט החומות נכנע המבצר ו50 אבירים על סוסיהם יחד עם 400 לוחמים הורשו לעזוב לצור.

המקום שימש חקלאים מוסלמים וחזר לידים צלבניות לאחר חוזה 1240 אך לא שוקם יותר.

תושביו הבדווים של המקום שהגיעו במאה ה-18 היו עוינים הן אל שלטונות המנדט והן אל הישוב היהודי.

וינגייט יחד עם פלוגות הלילה המיוחדות בראשותו פעלו במרחב באופן קבוע.

ב-1948 התושבים עזבו את המקום.

הסיור במקום שווה כל רגע ואפשר להתרשם מן הבנייה הצלבנית החזקה כולל מגדל העוז המעברים החפיר המרשים החומות וכל בנוי בחלקו מאבן הבזלת.

גן הפסלים של תומרקין נמצא מדרום.

ויש בסמוך תחנת האכלה לנשרים.

במקום נצאו בבנייה משנית אבנים מעוטרות במוטיבים יהודים שהביאו את החוקרים להנחה שמתחת למצודה היה ישוב יהודי שאבני בית הכנסת שלו שימשו בבנייה משנית במצודה.

הרחבה



סיווג: מצודה
נגישות:
מקור:שירין ב.י
תאריך עדכון: 05/29/2008 07:18:48

קישורים חיצוניים





כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים