אכסדרא של בית שערים
מתוך עמוד ענן
(שם:אכסדרא של בית שערים. תיאור:זהו בניין גדול ומונומנטלי בנוי אבני גזית עם סיתות שולים, מבנה בזיליקה בעל שתי שורות עמודים, מבנה ציבורי אבל ל) |
יוסף רוטשטיין (שיחה | תרומות) |
||
| (2 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
כיוון שהסנהדרין הייתה בראש ובראשונה מקום לימוד, נדרש עבורה אודיטוריום, בית מדרש, לשמוע בו שיעורים ודרשות. המקורות התלמודיים מספרים שהסנהדרין ישבה "באכסדרה של בית שערים". "אכסדרה" היא המילה העברית לבסיליקה (ביוונית). | כיוון שהסנהדרין הייתה בראש ובראשונה מקום לימוד, נדרש עבורה אודיטוריום, בית מדרש, לשמוע בו שיעורים ודרשות. המקורות התלמודיים מספרים שהסנהדרין ישבה "באכסדרה של בית שערים". "אכסדרה" היא המילה העברית לבסיליקה (ביוונית). | ||
כשהחכמים ישבו בבית המדרש הם ניהלו ביניהם דיון: האם לאכסדרה של בית שערים יש 6 או 8 עמודים? כאשר החופרים חשפו את המבנה, הם מצאו כאן מבנה של בסיליקה המורכב משני חללים: אולם גדול שבו שני טורי עמודים שבכל אחד מהם 6 עמודים, ואולם קטן יותר שבו שני טורי עמודים שבכל אחד מהם 2 עמודים. על רקע זה אפשר להבין את המחלוקת שעליה התדיינו החכמים: האם כשאומרים "הבסיליקה של בית שערים" מתכוונים לכל המבנה כולו או רק לאולם הגדול שבו | כשהחכמים ישבו בבית המדרש הם ניהלו ביניהם דיון: האם לאכסדרה של בית שערים יש 6 או 8 עמודים? כאשר החופרים חשפו את המבנה, הם מצאו כאן מבנה של בסיליקה המורכב משני חללים: אולם גדול שבו שני טורי עמודים שבכל אחד מהם 6 עמודים, ואולם קטן יותר שבו שני טורי עמודים שבכל אחד מהם 2 עמודים. על רקע זה אפשר להבין את המחלוקת שעליה התדיינו החכמים: האם כשאומרים "הבסיליקה של בית שערים" מתכוונים לכל המבנה כולו או רק לאולם הגדול שבו | ||
| + | |LongDescription=וודאי שימש כבית המדרש של הסנהדרין וכמו שכיום יש עוד בית כנסת במזרח כך נזכר גם בתלמוד בית שערים וכפר שערים אבל כל הביאור בירושלמי אינו בא בחשבון שהרי הירושלמי מדבר על מקום בלי מחיצות ורק עם עמודים בלבד ורוצים להכשירו על ידי צורות פתח ואם יימצא כזה יתאימו הדברים | ||
|images=2017.03.21-141914.049.android.jpg,2019.03.12-153727.609.android.jpg | |images=2017.03.21-141914.049.android.jpg,2019.03.12-153727.609.android.jpg | ||
| - | |||
|PointType=אתר ארכיאולוגי | |PointType=אתר ארכיאולוגי | ||
| - | |Contributors=חוגי סיירות, Davidoubi, חזקי ב | + | |Contributors=חוגי סיירות, Davidoubi, חזקי ב, יוסף רוטשטיין |
|csrc=SZ17 | |csrc=SZ17 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=8/8/2023 05:15:02 |
|WinId=635706018741268126 | |WinId=635706018741268126 | ||
| - | | | + | |Accessibility= |
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 05:15, 8 באוגוסט 2023
119 מ'
תקציר
זהו בניין גדול ומונומנטלי בנוי אבני גזית עם סיתות שולים, מבנה בזיליקה בעל שתי שורות עמודים, מבנה ציבורי אבל לא בית כנסת, שהתיארוך הארכאולוגי שלו הוא לרבע האחרון של המאה ה-2 לספירה. מבנים ציבוריים משמשים להתכנסות של הרבה מאד אנשים.
כיוון שהסנהדרין הייתה בראש ובראשונה מקום לימוד, נדרש עבורה אודיטוריום, בית מדרש, לשמוע בו שיעורים ודרשות. המקורות התלמודיים מספרים שהסנהדרין ישבה "באכסדרה של בית שערים". "אכסדרה" היא המילה העברית לבסיליקה (ביוונית).
כשהחכמים ישבו בבית המדרש הם ניהלו ביניהם דיון: האם לאכסדרה של בית שערים יש 6 או 8 עמודים? כאשר החופרים חשפו את המבנה, הם מצאו כאן מבנה של בסיליקה המורכב משני חללים: אולם גדול שבו שני טורי עמודים שבכל אחד מהם 6 עמודים, ואולם קטן יותר שבו שני טורי עמודים שבכל אחד מהם 2 עמודים. על רקע זה אפשר להבין את המחלוקת שעליה התדיינו החכמים: האם כשאומרים "הבסיליקה של בית שערים" מתכוונים לכל המבנה כולו או רק לאולם הגדול שבו
הרחבה
וודאי שימש כבית המדרש של הסנהדרין וכמו שכיום יש עוד בית כנסת במזרח כך נזכר גם בתלמוד בית שערים וכפר שערים אבל כל הביאור בירושלמי אינו בא בחשבון שהרי הירושלמי מדבר על מקום בלי מחיצות ורק עם עמודים בלבד ורוצים להכשירו על ידי צורות פתח ואם יימצא כזה יתאימו הדברים
סיווג: אתר ארכיאולוגי
נגישות:
מקור:חוגי סיירות, Davidoubi, חזקי ב, יוסף רוטשטיין
תאריך עדכון: 8/8/2023 05:15:02
קישורים חיצוניים
