קבר יתרו (מקאם נבי שועיב)

מתוך עמוד ענן

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(שם:קבר יתרו (מקאם נבי שועיב). תיאור:הנביא שועיב (המזוהה במסורת הדרוזית עם יתרו חותן משה) עליו השלום הינו הדמות המרכזית באמונת הייחוד הדרוזי)
 
(גרסת ביניים אחת אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{Point
{{Point
-
|Lon=35.4499348461837
+
|Lon=35.450488328934
-
|Lat=32.8048040102091
+
|Lat=32.805023312498
-
|Height=173
+
|Height=143
-
|MeasuredByGPS=No
+
|MeasuredByGPS=Yes
|Name=קבר יתרו (מקאם נבי שועיב)
|Name=קבר יתרו (מקאם נבי שועיב)
-
|Description=האתר הקדוש ביותר בעולם לעדה הדרוזית. לפי המסורת בת כאלף שנים כאן נקבר הנביא שועיב (יתרו חותן משה). החלקים הישנים במקאם החדש נבנו סביב שנת 1880 לסה''נ. מדי שנה ב 25 באפריל עולים הדרוזים למקאם.לפני הכניסה לציון הדרישה היא שרוולים ארוכים וחבישת כובע. הצילום באולם הציון אסור אך מותר בכל שאר המקומות.המקום קדוש אף ליהודים ומוזכר ברבים מספרי מסעות ההשטתחות בגליל.
+
|Description=הנביא שועיב (המזוהה במסורת הדרוזית עם יתרו חותן משה) עליו השלום הינו הדמות המרכזית באמונת הייחוד הדרוזית.
-
|images=נבישעיב.JPG,11218937 1020524821305139 7686313857171360625 n.jpg,יתרו.jpg,
+
 
 +
על פי ההיסטוריון הדרוזי אלאשרפאני, לאחר שהנביא מילא את שליחותו בהדרכת אנשי מדיין, הוא ואנשיו התלוו לבני ישראל ונדדו צפונה.
 +
 
 +
בשנותיו האחרונות הגיע הנביא לכפר קרני חיטין שממערב לטבריה, ובמערה באזור העביר הנביא את אחרית ימיו, ושם נקבר.
 +
 
 +
סביב מקום קבורתו הקימו בני העדה את מקאם נבי שועיב.
 +
 
 +
 
 +
על פי המסורת הדרוזית, קברו של הנביא שועיב התגלה בשנת 1173 על ידי המנהיג הצבאי הנודע, סלאח א-דין אל איוב. המסורת מספרת כי בימים של מסעי הצלב, שבהם נאבק סלאח א-דין נגד הצלבנים הנוצרים שהגיעו לאזור ארץ ישראל הוא חלם חלום, בחלומו נגלה אליו
 +
מלאך שהבטיח לו ניצחון בקרב, בתנאי שמיד אחריו הוא ייצא על סוסו לכיוון מערב. המלאך הוסיף כי סוסו יעצור בדיוק במקום שבו קבור הנביא שועיב. סלאח א-דין שמע בקול המלאך, ואיתר את מקום קבורתו של הנביא.
 +
 
 +
הדרוזים מצביעים גם על סלע שנמצא במקום ובו רואים טביעת כף רגל, שהם מאמינים כי שייכת לנביא שועיב עצמו.
 +
|images=נבישעיב.JPG,11218937 1020524821305139 7686313857171360625 n.jpg,יתרו.jpg
 +
|Accessibility=
|PointType=קבר
|PointType=קבר
-
|Contributors=Salehkhatib, Marikriber, MrYoavL, יוסי הבלין
+
|Contributors=Salehkhatib, Marikriber, MrYoavL, יוסי הבלין, מאיר רוטר, Mahdee123
-
|csrc=I14
+
|csrc=mobile
-
|LastUpdate=5/7/2017 09:39:34
+
|LastUpdate=4/24/2022 15:01:55
|WinId=633266890905451700
|WinId=633266890905451700
-
|LongDescription=
+
|LongDescription=התיעוד הראשון המתאר את הקשר בין בני העדה הדרוזית למקאם נבי שועיב בחיטין נמצא בכתביו של הסופר והדיפלומט הבריטי לורנס אוליפנט בן המאה ה-19.
-
|Accessibility=
+
 
 +
אוליפנט ביקר במקום, ותיאר בהרחבה את החגיגות השנתיות שערכו הדרוזים ליד קבר הנביא.
 +
 
 +
במהלך 200 השנים האחרונות שופץ מתחם נבי שועיב מספר פעמים. השיפוץ הראשון, שמומן על ידי דרוזים מכל רחבי המזרח התיכון, החל באמצע המאה ה-19 במהלך השיפוץ נבנה החלק הישן של הבניין המרכזי.
 +
 
 +
עבודות השיקום והשיפוץ נמשכו גם בימי המנדט הבריטי. בתקופה הזו התעורר סכסוך בין העדה הדרוזית לבין המועצה המוסלמית העליונה בקשר לרישום הבעלות על האתר, לבסוף נרשם הקבר על שם המועצה המוסלמית העליונה ונמנה עם המקומות המקודשים למוסלמים, תוך מחאה של השיח' אמין טריף הראש הרוחני של העדה.
 +
 
 +
הסכסוך עבר להכרעת הנציב העליון, שלא פסק בנושא
 +
עד תום המנדט הבריטי. עם הקמת המדינה הוכרה בעלותם של הדרוזים על האתר, ואף הוענקו להם כמאה דונם קרקע סביבו.
 +
 
 +
מאז העברת הבעלות על המתחם לידי העדה הדרוזית, עבר
 +
המקום שורה נוספת של עבודות שיפוץ והרחבה, במסגרתן נוספו לו אולמות וחדרי אירוח, נסלל כביש גישה נוח למקום והוחלפו תשתיות הביוב והחשמל.
 +
 
 +
כיום במבנה המרכזי של האתר נמצא אולם תפילה גדול, ובפתחו סף עשוי-שיש, המוליך לחדר הקבר (נהוג ולא לדרוך על הסף, ויש הנוהגים לנשקו) על רצפת החדר פרוסים שטיחים צבעוניים, והתקרה, המתנשאת לגובה 14 מ', מקורה בכיפה גדולה. הקבר מכוסה בפרוכת ירוקה
 +
(הצבע הירוק מזוהה במסורת הדרוזית עם יתרו). בצד הקבר יש מחראב וברצפתו אבן ובה טביעת כף רגל (דעאסה) שלפי המסורת שייכת לנבי שועיב עצמו.
 +
 
 +
אחת לשנה פוקדים את אתר קבר הנביא רבים מבני העדה הדרוזית במסגרת חג נבי שועיב.
 +
החג שנמשך ארבעה ימים ב- 25 – 28 לאפריל, נחשב לאירוע הדתי המרכזי בחשיבותו אחרי חג הקורבן. בליל החג הראשון, אנשי הדת נאספים באולם המרכזי, עורכים תפילה ומקיימים דיונים בענייני הדת והעדה. למחרת, נערכות באתר חגיגות שבהן משתתף כלל הציבור. חגיגות
 +
אלה הוכרו רשמית על ידי המדינה כימי חג דרוזיים, ולאורך החג ממשיכים בני העדה לבקר במקום.
|ExtLinks=
|ExtLinks=
}}
}}

גרסה אחרונה מתאריך 15:01, 24 באפריל 2022

נבישעיב.JPG

   143 מ'

תקציר

הנביא שועיב (המזוהה במסורת הדרוזית עם יתרו חותן משה) עליו השלום הינו הדמות המרכזית באמונת הייחוד הדרוזית.

על פי ההיסטוריון הדרוזי אלאשרפאני, לאחר שהנביא מילא את שליחותו בהדרכת אנשי מדיין, הוא ואנשיו התלוו לבני ישראל ונדדו צפונה.

בשנותיו האחרונות הגיע הנביא לכפר קרני חיטין שממערב לטבריה, ובמערה באזור העביר הנביא את אחרית ימיו, ושם נקבר.

סביב מקום קבורתו הקימו בני העדה את מקאם נבי שועיב.


על פי המסורת הדרוזית, קברו של הנביא שועיב התגלה בשנת 1173 על ידי המנהיג הצבאי הנודע, סלאח א-דין אל איוב. המסורת מספרת כי בימים של מסעי הצלב, שבהם נאבק סלאח א-דין נגד הצלבנים הנוצרים שהגיעו לאזור ארץ ישראל הוא חלם חלום, בחלומו נגלה אליו מלאך שהבטיח לו ניצחון בקרב, בתנאי שמיד אחריו הוא ייצא על סוסו לכיוון מערב. המלאך הוסיף כי סוסו יעצור בדיוק במקום שבו קבור הנביא שועיב. סלאח א-דין שמע בקול המלאך, ואיתר את מקום קבורתו של הנביא.

הדרוזים מצביעים גם על סלע שנמצא במקום ובו רואים טביעת כף רגל, שהם מאמינים כי שייכת לנביא שועיב עצמו.

הרחבה

התיעוד הראשון המתאר את הקשר בין בני העדה הדרוזית למקאם נבי שועיב בחיטין נמצא בכתביו של הסופר והדיפלומט הבריטי לורנס אוליפנט בן המאה ה-19.

אוליפנט ביקר במקום, ותיאר בהרחבה את החגיגות השנתיות שערכו הדרוזים ליד קבר הנביא.

במהלך 200 השנים האחרונות שופץ מתחם נבי שועיב מספר פעמים. השיפוץ הראשון, שמומן על ידי דרוזים מכל רחבי המזרח התיכון, החל באמצע המאה ה-19 במהלך השיפוץ נבנה החלק הישן של הבניין המרכזי.

עבודות השיקום והשיפוץ נמשכו גם בימי המנדט הבריטי. בתקופה הזו התעורר סכסוך בין העדה הדרוזית לבין המועצה המוסלמית העליונה בקשר לרישום הבעלות על האתר, לבסוף נרשם הקבר על שם המועצה המוסלמית העליונה ונמנה עם המקומות המקודשים למוסלמים, תוך מחאה של השיח' אמין טריף הראש הרוחני של העדה.

הסכסוך עבר להכרעת הנציב העליון, שלא פסק בנושא עד תום המנדט הבריטי. עם הקמת המדינה הוכרה בעלותם של הדרוזים על האתר, ואף הוענקו להם כמאה דונם קרקע סביבו.

מאז העברת הבעלות על המתחם לידי העדה הדרוזית, עבר המקום שורה נוספת של עבודות שיפוץ והרחבה, במסגרתן נוספו לו אולמות וחדרי אירוח, נסלל כביש גישה נוח למקום והוחלפו תשתיות הביוב והחשמל.

כיום במבנה המרכזי של האתר נמצא אולם תפילה גדול, ובפתחו סף עשוי-שיש, המוליך לחדר הקבר (נהוג ולא לדרוך על הסף, ויש הנוהגים לנשקו) על רצפת החדר פרוסים שטיחים צבעוניים, והתקרה, המתנשאת לגובה 14 מ', מקורה בכיפה גדולה. הקבר מכוסה בפרוכת ירוקה (הצבע הירוק מזוהה במסורת הדרוזית עם יתרו). בצד הקבר יש מחראב וברצפתו אבן ובה טביעת כף רגל (דעאסה) שלפי המסורת שייכת לנבי שועיב עצמו.

אחת לשנה פוקדים את אתר קבר הנביא רבים מבני העדה הדרוזית במסגרת חג נבי שועיב. החג שנמשך ארבעה ימים ב- 25 – 28 לאפריל, נחשב לאירוע הדתי המרכזי בחשיבותו אחרי חג הקורבן. בליל החג הראשון, אנשי הדת נאספים באולם המרכזי, עורכים תפילה ומקיימים דיונים בענייני הדת והעדה. למחרת, נערכות באתר חגיגות שבהן משתתף כלל הציבור. חגיגות אלה הוכרו רשמית על ידי המדינה כימי חג דרוזיים, ולאורך החג ממשיכים בני העדה לבקר במקום.

סיווג: קבר
נגישות:
מקור:Salehkhatib, Marikriber, MrYoavL, יוסי הבלין, מאיר רוטר, Mahdee123
תאריך עדכון: 4/24/2022 15:01:55

קישורים חיצוניים

11218937 1020524821305139 7686313857171360625 n.jpgיתרו.jpg



כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים