אפק הקדומה

מתוך עמוד ענן

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 28: שורה 28:
שרידי חומת העיר ההלניסטית ולאחרונה שרידי הרחוב הראשי בתקופה הביזנטית השתגלה מחוץ למתחם המבוצר הקרדו.
שרידי חומת העיר ההלניסטית ולאחרונה שרידי הרחוב הראשי בתקופה הביזנטית השתגלה מחוץ למתחם המבוצר הקרדו.
 +
 +
המקום הוא גן לאומי בתשלום הכולל גם את הביקור במקורות הירקון ובבריכות שממערב לתל. ממזרח ומצפון לתל חורשת אקליפטוסים עם פחי אשפה ושולחנות פיקניק ומדשאות נרחבות.
|LongDescription=
|LongDescription=
|Accessibility=
|Accessibility=
-
|PointType=אתר ארכיאולוגי
+
|PointType=תל
|images=
|images=
|ExtLinks=
|ExtLinks=
-
|Contributors=שירין ב.י
+
|Contributors=שירין ב.י, עמית הורן
-
|LastUpdate=06/15/2008 03:39:10
+
|LastUpdate=10/14/2008 10:18:24
|WinId=633491337020841533
|WinId=633491337020841533
|Csrc=
|Csrc=
}}
}}

גרסה מתאריך 10:18, 14 באוקטובר 2008

2014.10.11-115334.886.android.jpg

   34 מ'

תקציר

במקום שכנה אחת הערים הגדולות באזור עוד מהתקופה הברונזאית הקדומה בשם "אפק" וחשיבותה נבעה הן מקרבתה אל דרך הים מה שנקרא מעבר אפק שהיה כאן בסמוך(דרך הים עשתה תפנית מהחוף מזרחה בעקבות ביצות הירקון והירקון עצמו) ובגלל מקור המים השופע במקורות הירקון במקום.

נזכרת בכתבי המארות המצרים והייתה בשיאה בברונזה המאוחרת.

העיר מוזכרת במסעות מלחמה מצריים והייתה תחת שליטה מצרית בעת ההיא.

בשתי קרבות מכוננים תנכיים מול הישראלים התכנסו פה הפלשתים.

בתקופה ההלניסטית שם המקום שונה ל "פגי" -מעעינות.

הורדוס הקים כאן את אנטיפטריס כעיר בצורה ע"ש אביו והרומאים חנו בה במרד הגדול בעלייתם לירושלים.

ע"פ האגדה זה המקום שבו נפגש אלכסנדר מוקדון ששעט דרומה למצרים עם שמון הצדיק הכהן הגדול שהגיע מירושלים.

הערבים שיבשו את השם ל"אבו בוטרוס" וכך הם קראו לירקון הסמוך.

ע"פ הכתובים פה הייתה ממוקמת המצודה הצלבנית "המעיינות החרשים" ששמרה על המעבר החשוב יחד עם מגדל צדק-מיראבל הסמוכה.

בתקופה הממלוכית המקום נותר בחורבנו ובתקופה העותמנית נבנתה המצודה שאותה עכשיו רואים על שרידי המצודה הצלבנית במקום ונקראה "בינאר באשי" ראש המעיין.

במקוםנמצאו ממצאים חשובים החל מהארכיון הקדום של העיר אפק בשפות אכדית ושומרית ממצאים מצריים רבים ממצאים פלשתיים וממצאים ישראלים מראשית המלוכה כמו בורות ממגורה ובתי ארבע מרחבים אופיניים.

שרידי חומת העיר ההלניסטית ולאחרונה שרידי הרחוב הראשי בתקופה הביזנטית השתגלה מחוץ למתחם המבוצר הקרדו.

המקום הוא גן לאומי בתשלום הכולל גם את הביקור במקורות הירקון ובבריכות שממערב לתל. ממזרח ומצפון לתל חורשת אקליפטוסים עם פחי אשפה ושולחנות פיקניק ומדשאות נרחבות.

הרחבה



סיווג: תל
נגישות:
מקור:שירין ב.י, עמית הורן
תאריך עדכון: 10/14/2008 10:18:24

קישורים חיצוניים





כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים