נבי יושע

מתוך עמוד ענן

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(שם:נבי יושע. תיאור:מקאם מוסלמי. שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחרור שימש)
שורה 5: שורה 5:
|MeasuredByGPS=No
|MeasuredByGPS=No
|Name=נבי יושע
|Name=נבי יושע
-
|Description=מקאם מוסלמי. שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחרור שימש המתחם כמקאם שיעי (מבנה קדוש).  ניתן להבחין במקום בחצר מרוצפת אבן מוקפת בחדרים ושבמרכזה  בור מים. בתוך מבני הכיפות מצויים ציוני קבר שיוחסו על ידי תושביו השיעים של האזור לנבי יושע הוא יהושע בן נון. יתכן שמסורת זאת מקורה בקרבה של המקום לתל קדש. ע"פ סקר ארכאולוגי שנערך במקום נמצא כי מבנה המקאם נבנה לכל המוקדם מהמאות 17-18, תקופת ההתישבות וההתבססות של  האוכלוסיה המתואלית/שיעית באזור.  ממערב למבנה, על צלע ההר, פזורים קברים ששייכים לכפר הקטן ששכן מסביב למבנה. בתוך המבנה ניתן לזהות את מקום המח'רב לכיוון מכה. במלחמת השחרור היה הכפר חלק ממוקדי הלחימה של כוחות הפלמ"ח בקרב על מצודת נבי יושע.  האתר הינו אתר עתיקות מוכרז וכל עבודה , שיפוץ, פגיעה במקום אסורה.
+
|Description=מקאם בצורה מוסלמית. שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחרור שימש המתחם כמקאם שיעי (מבנה קדוש).  ניתן להבחין במקום בחצר מרוצפת אבן מוקפת בחדרים ושבמרכזה  בור מים. בתוך מבני הכיפות מצויים ציוני קבר המיוחס לרבי יוסי ממלחיא, תושביו השיעיים של המקום ייחסו אותו לנבי יושע הוא יהושע בן נון. יתכן שמסורת זאת מקורה בקרבה של המקום לתל קדש. ע"פ סקר ארכאולוגי שנערך במקום נמצא כי מבנה המקאם נבנה לכל המוקדם מהמאות 17-18, תקופת ההתישבות וההתבססות של  האוכלוסיה המתואלית/שיעית באזור.  ממערב למבנה, על צלע ההר, פזורים קברים ששייכים לכפר הקטן ששכן מסביב למבנה. בתוך המבנה ניתן לזהות את מקום המח'רב לכיוון מכה. במלחמת השחרור היה הכפר חלק ממוקדי הלחימה של כוחות הפלמ"ח בקרב על מצודת נבי יושע.  האתר הינו אתר עתיקות מוכרז וכל עבודה , שיפוץ, פגיעה במקום אסורה.
|images=נבייושע.JPG,
|images=נבייושע.JPG,
-
|Accessibility=
 
|PointType=קבר
|PointType=קבר
-
|Contributors=נעם עציוני, סנפיר, עמית הורן, ע' מטייל, עידן שקד, Marikriber, Bya014
+
|ExtLinks=http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%A2
-
|csrc=
+
|Contributors=נעם עציוני, סנפיר, עמית הורן, ע' מטייל, עידן שקד, Marikriber, Bya014, יודי 148
-
|LastUpdate=9/12/2014 11:45:42
+
|LastUpdate=3/9/2018 15:33:20
|WinId=633033381118355739
|WinId=633033381118355739
|LongDescription=
|LongDescription=
-
|ExtLinks=http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%A2
+
|Accessibility=
 +
|Csrc=
}}
}}

גרסה מתאריך 15:33, 9 במרץ 2018

נבייושע.JPG

   374 מ'

תקציר

מקאם בצורה מוסלמית. שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחרור שימש המתחם כמקאם שיעי (מבנה קדוש). ניתן להבחין במקום בחצר מרוצפת אבן מוקפת בחדרים ושבמרכזה בור מים. בתוך מבני הכיפות מצויים ציוני קבר המיוחס לרבי יוסי ממלחיא, תושביו השיעיים של המקום ייחסו אותו לנבי יושע הוא יהושע בן נון. יתכן שמסורת זאת מקורה בקרבה של המקום לתל קדש. ע"פ סקר ארכאולוגי שנערך במקום נמצא כי מבנה המקאם נבנה לכל המוקדם מהמאות 17-18, תקופת ההתישבות וההתבססות של האוכלוסיה המתואלית/שיעית באזור. ממערב למבנה, על צלע ההר, פזורים קברים ששייכים לכפר הקטן ששכן מסביב למבנה. בתוך המבנה ניתן לזהות את מקום המח'רב לכיוון מכה. במלחמת השחרור היה הכפר חלק ממוקדי הלחימה של כוחות הפלמ"ח בקרב על מצודת נבי יושע. האתר הינו אתר עתיקות מוכרז וכל עבודה , שיפוץ, פגיעה במקום אסורה.

הרחבה



סיווג: קבר
נגישות:
מקור:נעם עציוני, סנפיר, עמית הורן, ע' מטייל, עידן שקד, Marikriber, Bya014, יודי 148
תאריך עדכון: 3/9/2018 15:33:20

קישורים חיצוניים

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%A2





כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים