הר המוריה - הר הבית

מתוך עמוד ענן

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Amudanan.JPG

   744 מ'

תקציר

המקום הקדוש והחשוב ביותר לעם היהודי. בראש ההר, סלע האם בולט מעל פני השטח, ומצוי בתוך המבנה בעל הכיפה המוזהבת, הקרוי "כיפת הסלע". סלע זה קרוי במקורות היהודיים "אבן השתייה" ומשמעות השם היא, שעל פי מסורת יהודית, ממנה "הושתת" העולם. בתוך הסלע קיימת מערה הקרויה בפי המוסלמים "מערת הרוחות", משום שעל פי אמונתם נשמות המתים מגיעות להתפלל במקום. מובילים אליה מספר מדרגות היורדות אליה מתוך מבנה כיפת הסלע. חוקרים טוענים כי המקום היה קדוש עוד מהתקופה היבוסית, ומשערים כי מערה זו שימשה כמערת קבורה. בתוך המערה יש בור הקרוי "בור הרוחות" שטיבו אינו ידוע במדוייק. את פתח הבור מכסים שטיחים כך שלא ניתן לזהותו בביקור סטנדרטי במקום. על פי המסופר בפרשת וירא בספר בראשית שבתנ"ך, כאן נצטווה אברהם אבינו להעלות לקורבן את בנו, יצחק אבינו, וכאן הוא נעקד. מלאך האלוהים עצר ברגע האחרון בעד אברהם, ובמקומו של יצחק הקריב אברהם במקום זה איל מזדמן שעבר במקום. על פי המסופר בתנ"ך, לאחר שכבש דוד המלך את ירושלים, הוא קנה את המקום הזה, שהיה בזמנו מחוץ לעיר הקדומה, "בכסף מלא". המוכר היה ארונה המלך, והמקום שימש כגורן שלו. לאחר הקניה, בנה דוד מזבח במקום, ועליו העלה קורבן. בעקבות המעשה נעצרה מגיפה שהשתוללה בעם, ודוד ראה בכך אות לסגולתו של המקום. לכן הוא ייעד את המקום לבניית מקדש לאלוהי ישראל. דוד העלה את ארון הברית לירושלים, אך הנביא נתן עצר בעדו בשם אלוהים, מלבנות את בית המקדש. דוד צווה על ידי הנביא להשאיר את מלאכת בניין המקדש לבנו שלמה שימלוך אחריו. שלמה המלך, בנו ויורשו של דוד, הוא אכן זה אשר בנה את בית המקדש הראשון על ההר הזה, הוא הר המוריה. (שלאחר בניין המקדש עליו, נקרא גם "הר הבית" על שם "בית המקדש", הוא "הבית", בה"א הידיעה). בפסגת ההר, נבנה ה"דביר", הוא "קודש הקודשים" של בית המקדש - המקום הפנימי והמקודש ביותר במקדש. על אבן השתיה, היא סלע האם, הונח ארון הברית, העשוי עץ ומצופה זהב טהור, ובתוכו שתי לוחות הברית, שהיו מפוסלות מאבנים יקרות, שעליהן נחרטו "עשרת הדיברות". מעל הארון, סוככו הכרובים - דמויות מלאכיות מכונפות - ופניהם איש אל אחיו. הארון כונה "הדום רגליו" של אלוהי ישראל, והמקום היה אסור בכניסת כל אדם, תמיד. מלבד יום אחד בשנה, יום הכיפורים, הוא היום הקדוש ביותר, אז נכנס הכהן הגדול לבדו אל המקום, הקטיר בו קטורת ונשא תפילה חשובה לשלום העם והעולם. בהיכל המקדש אשר לפני הדביר הוצבו מנורת זהב טהור, מזבח קטורת מוזהבת, ושולחן "לחם הפנים" בציפוי זהב. בחצר המקדש הוקם המזבח הגדול מנחושת עליו העלו קורבנות, וכן הוצבו כיורי נחושת לרחיצת ידיים ורגליים של הכוהנים והמבקרים במקום. מלכי בית דוד טיפחו את המקום ודרשו כי יהיה מקום הפולחן היחידי בארץ יהודה לאלוהי ישראל. מימי המלך יאשיהו, מסופר במקרא על איבוד כל מקומות הפולחן ביהודה ובשומרון, חוץ ממקדש ירושלים ששכן במקום זה, ואף קיים לכך תימוכין ארכיאולוגיים. בית המקדש הראשון נחרב בידי נבוכדנצאר מלך בבל שכבש את ירושלים בשנת 586 לפנהסה"נ, הגלה את תושביה לבבל, והעלה את העיר והמקדש באש. לאחר כשבעים שנה, שבו מספר קבוצות של יהודים מהגולה בבבל, בעקבות הצהרתו המפורסמת של כורש מלך פרס, המנצח הגדול של האימפריה הבבלית, והחלו לשקם את ירושלים ולבנותה מחדש. קבוצה גדולה בראשות זרובבל בן שאלתיאל, שהיה נצר בית המלוכה משושלת דוד, יחד עם הכוהן הגדול יהושע בן יהוצדק, שהיה נצר למשפחת הכהונה המיוחסת משושלת צדוק הכהן (הכהן מימי דוד המלך), החלו לבנות שוב את בית המקדש. תחילה שוקם המז יצוין כיום על פי ההלכה היהודית אסור באיסור חמור לעלות על ההר.

הרחבה



סיווג: אתר היסטורי
נגישות:
מקור:נבא, QQ, עמית הורן, Yankale, ניראו, יואב רופא, Asafa01, אבי שטיגלייץ, תובל האדמה, חגי לוית, שגיא פריעד, MMS, משה מירושלים, יוני דג, שירקו2, אלי 26, חוגי סיירות, אנכידו, משה בן שמואל ובתיה, מרדכי לוית, מדרוף, Hi5247, חמידל, עודדד אהרוני, הגולניסט הנודדwarning.pngייצוג המחרוזת נבא, QQ, עמית הורן, Yankale, ניראו, יואב ר <span class="smwwarning">[…]</span> i5247, חמידל, עודדד אהרוני, הגולניסט הנודד ארוך מדי.
תאריך עדכון: 12/1/2021 05:40:53

קישורים חיצוניים

DSC07764.JPGDSC07766.JPG2015.05.26-122922.437.android.jpg



כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים