כפר נחום
מתוך עמוד ענן
-205 מ'
תקציר
עיירה מרכזית וחשובה שהגיעה לשיאה בימי התלמוד והמשנה.
כפר נחום, ששטחו 60 דונם ושעל פי ההערכות הכיל 1,500 תושבים, הוקם במאה השנייה לפנה"ס, כפי שמעידים מטבעות חשמונאיים שנמצאו באתר. בתקופה הרומית שימש הכפר כעמדת גביית מכס, והגן עליו חיל מצב בפיקוד קנטוריון. כפר נחום לא השתתף במרד הגדול ובמרד בר כוכבא. לפי דברי יוסף בן מתתיהו הייתה זו עיירה במרכזה של בקעת גינוסר הפורייה. תושביו התפרנסו מדיג, חקלאות ומסחר. את הכפר חצתה דרך אימפריאלית שהוליכה אל הירדן, ועדות לכך אפשר למצוא באבן מיל רומית מימי הקיסר הדריאנוס שהתגלתה במקום ועליה הכתובת:
"אימפרטור קיסר, בנו של טריינוס האלוהי מנצח הפרתים בנו של נרוה האלוהי טריינוס הדריינוס אוגוסטוס".
על פי הברית החדשה כפר נחום שימש כעירו של ישו - "וירד באנייה ויעבר ויבוא אל עירו" (מתי ט"ו, וכן שם ה' ה', ח' ה' ועוד), לשם עבר מנצרת - "ויעזב את נצרת ויבוא וישב בכפר נחום אשר על שפת הים" (מתי ד' י"ג), וכי הוא קבע בכפר נחום את מרכז-פעילותו בגליל לתקופה ארוכה. מסופר כי בכפר נחום ישו מחיה את בתו של יאיר ראש בית הכנסת (מתי ט(, הוא מגרש שדים , מלמד בבית הכנסת , גר בביתו של פטרוס , מרפא את חמתו של פטרוס ומכאן הוא יוצא למקומות אחרים שבהם הוא עושה ניסים כמו כורסי. עוד מסופר כי ישו בחר כאן את חמשת השליחים החשובים שלו: שמעון (פטרוס) הדייג הבריון שהתגורר במקום, אנדראוס (אנדריי) שהיה אף הוא דייג, יעקב ויוחנן (ג'יימס וג'ון) בני זבדי ואת מתי לוי המוכס המקומי שרץ אחריו. מאחר והתושבים היהודים של כפר נחום, בית צידה וכורזין לא הסכימו לקבל את רעיונותיו, הוא יצא בחמת זעם נגדם וניבא להם את גורלה של סדום (מתי י"א, כ"ג).
בתקופה הרומית ביזנטית ישבו כאן קהילה יהודית בסמוך לקהילה נוצרית ולצד הכנסייה המתומנת שמן המאה ה-5-6, יש גם בית כנסת מהמאות ה1-3 שייתכן אותו מזכיר ישו בברית החדשה.
בשנת 749 הכפר נהרס עד היסוד ברעידת אדמה ומעט מאוחר יותר נבנה מחדש צפונית-מזרחית למיקומו הישן, במקום בו ניצבת היום כנסיית 12 השליחים של הכנסייה היוונית-אורתודוקסית, הבולטת ביופייה, שנבנתה בשנת 1931. הכנסייה נבנתה בצורת צלב בסגנון האופייני לכנסיות היווניות בבלקן, והיא מקורה בכיפות צבועות אדום. שטיחי הקיר המצויים בתוך הכנסייה מתארים אירועים שונים הקשורים לפועלו של ישו ושליחיו באזור. ליד הכנסייה נבנה בית אחוזה ששימש את בונה הכנסייה, הפטריארך היווני דמיאנוס, בתקופת החורף. הקרקע עליה בנויה הכנסייה נרכשה בראשית המאה ה- 20, ולאחר הסכם שביתת הנשק ב- 1948 היא נותרה זנוחה בשטח הפקר סמוך לגבול עם סוריה. ב- 1969 החלו עבודות שיקום באתר. הכנסייה והווילה שופצו, ומסביבן ניטעו בוסתנים ומטעים.
השרידים של העיירה מן המאה השמינית לא נחפרו עדיין. במאה ה-11 הכפר ננטש, וככל הידוע לא נבנה מחדש בתקופה הצלבנית, על אף מרכזיותו בנצרות.
היום זהו גן לאומי.
הרחבה
סיווג: תל
נגישות:
מקור:שירין ב.י, זברגר, הרטל, עמית הורן
תאריך עדכון: 03/30/2009 02:42:34
קישורים חיצוניים
