תל מעון (ח'רבת מעין) ובית הכנסת בחרבת מעון
מתוך עמוד ענן
837 מ'
תקציר
תל גדול הבולט בנוף. בו שכנה מעון המקראית, שהיתה בתקופת הברזל יישוב גדול של שבט יהודה. מעון מופיע ברשימת ערי יהודה בספר יהושע וכן בסיפור נבל הכרמלי בספר שמואל ("איש במעון ומעשהו בכרמל") יחד עם סיפור אביגיל ודוד המלך. בערד נמצאה כתובת המזכירה את המקום. השרידים המקראיים אינם נראים, א"כ ניתן לראות את קו הביצור, השומר כנראה על תוואי החומה הקדומה.
העיירה נפגעה במרד הגדול ובמרד בר כוכבא כפי שמעיד המדרש (מכילתא דרבי ישמעאל, יתרו, פרשה א') על כך שנשות המקום נאלצו לקושש שיבולים מגללי סוסים. עם זאת, היישוב המשיך להתקיים לאורך מאות שנים, ואוסביוס העיד באונומסטיקון מראשית המאה הרביעית כי מעון, כמו שכנותיה כרמל, זיף, יוטה אשתמוע וענים היא בימיו כפר גדול מאוד של יהודים. עדות לכך היא שרידי בית הכנסת שאותרו במקום, ובראשם דגם מנורת שבעת הקנים, שמוצג כיום במוזיאון ישראל. שרידיה של מעון של תקופת המשנה והתלמוד (שהתקיימה עד ימי הביניים), מצויים בשוליו הצפוניים של התל.
בצד הצפוני של התל מערות רבות, בראש התל שרידי מצודה ביזנטית. בצפון-מערב התל, ליד קו הבתים, נמצא בית הכנסת העתיק של מעון, שזמנו הוא ביזנטי - 1500 שנה. בית הכנסת נחפר בידי דוד עמית. אף כי הוא פונה צפונה, פתחיו במזרח. בשלבו האחרון לאחר כמאה שנה שופץ. הוצר ונוספו לו שני טורי עמודים. בצידו הדרומי מקווה ובו, בין השאר, נגלה שבר מנורת קנים משיש. מהמקווה מתחילה מנהרת-מילוט. ניתן לראות את הריצוץ של בית הכנסת, בסיסי העמודים, ומפתני הדלתות. אזור הבימה נהרס
כמה שנים לפני החפירה, כאשר בנו מאבניו את הבית הסמוך.
הנ"צ המדויק של בית הכנסת נמצא בנפרד ממזרח לנקודה.
הרחבה
סיווג: בית כנסת עתיק
נגישות:
מקור:עמית הורן, Eitanh53, אסף י-ם, Xyd338, אריה קליין
תאריך עדכון: 2/7/2021 21:28:54
קישורים חיצוניים
