חווה "רומית מאוחר" בשולי גובתא א-זיית

מתוך עמוד ענן

גרסה מתאריך 01:21, 9 ביוני 2019 מאת אבי שמידע (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

   892 מ'

תקציר

אתר מס.32 באתר סקר ארכיאולוגי מפת-דן, שם נכתב:" על הגדה הדרומית של נחל גובתא נמצאו שרידי בית חווה. האתר, המצוי על שלוחה קטנה, המשקיפה על הנחל בשטח טרשי, ברום 900 מ' מעל פני הים, נחפר על-ידי ש' דר בשנת 1985. מכלול בית החווה משתרע על שטח של 40x20 מ' בקירוב, וכלולים בו מבנה מגורים מרכזי, מגדל שדה, חצרות ומכלאה לבעלי חיים (איור 1). ממערב לבית החווה משתרע שטח מסוקל היטב, מגודר בחלקו, ששטחו 2–3 דונם. למבנה המגורים המרכזי מידות חוץ של 10.5x5.3 מ', והקירות היו בנויים אבנים מסותתות היטב (איורים 2, 3). פתח המבנה היה בתחילה במערב (איור 4), אך הוא נמצא חסום בשלב בניה שני. רוחב הפתח 0.85 מ', והמזוזות עשויות אבן חלקה. כרצפת הבניין שימש סלע האם, שיושר תוך מילוי באבני גוויל ועפר מהודק. עמוד אבן רבוע, שניצב על בסיס אבן (איורים 5, 6), שימש לתמיכת קורות העץ של התקרה. העמוד נשתמר עד לגובה של 1.2 מ', ונראה שבעזרת חוליה נוספת מעץ או אבן הגיע עד התקרה. בחלק האחורי של המבנה נמצא חדרון, שמידותיו 3.9x2 מ', ורצפתו עשויה אבני פסיפס לבנות בגודל של כ-2‒3 ס"מ (איור 7). שני סלעים גדולים תוחמים את החדרון מדרום והוא שימש בוודאי למלאכה כלשהי, ולא למגורים. יתכן שהחדרון קשור אל שני מתקנים בנויים אבן ומרוצפים פסיפס, שנמצאו מול פתח הבניין (איור 8). מתקנים אלו מצויים מול פתח הכניסה המקורי לבניין, שנחסם גם הוא, ואפשר שחדרי העבודה הם משלב מאוחר יותר. הפינה הצפונית של הבניין גובלת עם גדר אבן מסביב לחצר, שמידותיה הן 14x9 מ' בקירוב. אל חצר זו נפתח פתח הבניין, והיא שימשה למלאכות הבית השונות, שבוצעו בחוץ. חצר דומה נוספת נמצאת בדרום הבניין. בין שתי החצרות היה קשר ישיר, ואפשר שהיו יחידה אחת. מכלאה לבעלי חיים צמודה גם היא אל פינתו הצפון-מערבית של הבניין. ההבחנה בין החצר למכלאה נקבעה על פי טיב בניית הגדרות, ממצאי הלוואי ומיקומן. מידות המכלאה היו 13.5x9 מ' בקירוב, וייתכן ששימשה לבהמות עבודה ולעדר צאן קטן. כ-12 מ' מהפינה הדרום-מזרחית של הבניין מצויים שרידי מגדל שדה. מידות החוץ של המגדל הן 5.8x4 מ' בקירוב, והוא בנוי מאבני גוויל ומאבנים גדולות מסותתות למחצה. עובי הקירות מעל ל-1 מ', ועובי הקיר הדרומי, הזוכה למנת יתר של שמש וחום, מגיע אפילו ל-1.5 מ'בקירוב. פתח המגדל בקיר המערבי, ואחת ממזוזותיו נמצאה במפולת. גובהו של חלל המגדל היה כ-1.2 מ', ורצפתו נעשתה חלוקי אבן ועפר כבוש. אבני הגג, שנבנה במדורג, נפלו פנימה. ממצא : חרסים. ביבליוגרפיה דר 1994: 247‒254; Dar 1993: 140–144, ראה תמונות ופרוט באתר סקר ארכיאולוגי לישראל.

הרחבה



סיווג: צמחיה ובע"ח
נגישות: רכב פרטי
מקור:אבי שמידע
תאריך עדכון: 6/9/2019 01:21:53

קישורים חיצוניים





כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים