בית הכנסת "אהבת תורה"
מתוך עמוד ענן
296 מ'
תקציר
בס"ד, מאת: ישראל זיסק. בשנת תש"ך- 1960 הוקם בית הכנסת "אהבת תורה" בבאר שבע, בדירת רכבת. הוא שוכן ברחוב יעקב אבינו, על יד כיכר האבות. בית הכנסת הוקם על ידי הרב מרדכי קינן זצ"ל מי שהי מזכיר בית הדין במועצה הדתית בעיר. בבית הכנסת התפללו מתפללים מרומניה, חלק קטן מהמתפללים היו עולים מהונגריה.
.הפרטים שאספתי מבוססים על שלטי ההנצחה המוצבים במקום. לא ידוע מתי הוקם בית הכנסת. אך שלט שהיה במקום בעבר מכנה את המקום "בית הכנסת של המזרחי" וכנראה הוקם בסיוע תנועת "המזרחי". לדעתי אי שם בשנות השישים. על מנת לענות על הביקוש ההולך וגודל לשירותי דת בקרב העלייה של אז. לפי מצב הקירות במקום, בית הכנסת היה יותר קטן. ראשיתו בדירה קטנה של עמידר, דירת רכבת. והוא הורחב בשנת תש"ם 1980. עזרת הנשים נמצאת מאחורי ארון הקודש. בשל מימדיו הצרים ומבנה האורך של בית הכנסת. בית הכנסת כיום מבוסס על שילוב של מתפללים אשכנזים בצד מתפללים ספרדים, שגרים מסביב לבית הכנסת. שלטי ההנצחה בבית הכנסת: משמאל לארון הקודש מוצב שלט בזו הלשון:
הגבאים של בית הכנסת אהבת תורה: אברהם נתן בן עזריאל שניצר ז"ל (היה יושב ראש בית הכנסת). מלכה בת יעקב שמשון צבי בן נתנאל אבנר יוסף בן דב מיכאלוביץ` מלכה בת שמואל
מימין לארון הקודש מוצב שלט בו כתוב: "ארון הקודש נתרם על ידי דוד בן אשר זליג שר
שולחן קריאת ספר תורה: על השולחן מוצב שלט בו כתוב: "שולחן הקריאה נתרם על ידי שמעון בן יהושע ובניו יצחק ודוד כ"ץ (כ"ז בסיוון התשנ"א)"
שלט תרומה: "לזכר עולמים רושיה זליג על תרומתו בסך עשרים אלף לירות להגדלת בית הכנסת באר שבע תש"מ. ברב בית הכנסת היה הרב מרדכי קינן זצ"ל. הרב קינן היה רב בית הכנסת אהבת תורה וממייסדיו. כמו כן שימש כמזכיר בית הדין הרבני בבאר שבע. השם "קינן" עוברת משם המשפחה "קאופמן". הרב נולד ברומניה לאביו הרב שמואל קאופמן שהיה קשור בחסידויות בויאן ושטפנשט הידועות. הרב מרדכי קינן להוראת עברית ברומניה ו"כנושא דגל העם בערגתו לציון" את שנותיו האחרונות עשה ברחובות לשם עבר עם אשתו חיה (נפטרה בל` סיוון התשמ"ח) באותה עיר התגורר גם בנו הרב אלקנה כפיר זצ"ל אשר היה קשור עם בית כנסת קדושי יאסי וטרנסניסטריה. ידוע לי כי היה לרב בן נוסף, אך איני יודע את שמו והכין הוא מתגורר כיום. הרב קינן נולד בפורים תרס"ט ,1909 , ונפטר בפסח תשנז , 1997. בן 88 במותו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין ברחובות. תנצב"ה
לזכרו של הגבאי אברהם נתן שניצר ז"ל.
אברהם נתן שניצר ז"ל נולד בשנת תרע"ט- 1919 ברומניה ועלה לארץ ישראל בשנת תשי"ח- 1958. שימש גבאי בית הכנסת ואחד ממייסדיו, הוא תרם רבות הן בהכנסת ותרומת ספר תורה, והן בהרחבת בית הכנסת. נפטר בשנת התשנ"ב (7-7-92) נטמן בבית העלמין הישן.
על המצבה על אברהם נתן שניצר ז"ל כתוב:
"אברהם נן שניצר בן עזריאל וינטה. נפטר ז' בתמוז תשנ"ב. בן 73. בעל חסד מופלא. אוהב צדקות. מוקיר ורחום רבנן. מהולל בפי כל".
רעייתו מלכה שניצר ז"ל תרמה גם כן רבות לבית הכנסת בכך שהכינה כיבוד הכולל עוגות ועוגיות ל"סעודה שלישית" בשבת. עד שנת תשס"ז-2007 הייתה פוקדת את בית הכנסת עד שחלתה והפכה סיעודית. על המצבה כתוב: "מלכה שניצר בת רבקה ויעקב שמשון. נפטרה ח' בתשרי תשע"ב. בת 87 שנה. אשת חייל. בעלת חסד מופלא. יהללוה בשערים מעשיה".
הובאו למנוחת עולמים בבית העלמין הישן בבאר שבע. לזכרו של הגבאי אבנר הרמן ז"ל: אבנר הרמן ז"ל היה עוסק צרכי ציבור באמונה לאחר מחלה ממושכת ובגיל צעיר באופן יחסי. . הוא נולד ברומניה ועלה ארצה באחת מן העליות הגדולות. עד ליומו האחרון התגורר בשכונה ב` בבאר שבע. הוא נישא ונולדו לו בת ובן. הבן אבי התפלל כקורא בתורה וכשליח ציבור והוא בעל תואר ראשון במקרא מאוניברסיטת בן גוריון. צבי ז"ל עבד בחברת "בזק", עד שיצא לגמלאות.
פעילותו בבית הכנסת היא שידועה: צבי המנוח היה עמוד התווך של בית הכנסת הצנוע והחזיקו בצורה מכובדת.
הוא היה אישיות פשוטה, צנועה ועממית, אהב כל יהודי שנכנס להתפלל בבית הכנסת והתייחס אליו בטוב לב ובמלוא ההערכה והכבוד.
ייחודו של בית הכנסת היה ועודנו שהוא משלב בצורה שווה בין מעט אשכנזים שנותרו מקהילת ניצולי השואה בשכונה לבין אחינו בני עדות המזרח, יוצאי צפון אפריקה המתגוררים בסביבת בית הכנסת, כל המתפללים היו שווים בעיניו של צבי. בית הכנסת מימש את הפסוק: "יחד שבטי ישראל".
תהא נשמתו של צרורה בצרור החיים.
עקב ירדה במספר המתפללים במקום,
התפילות מתקיימות בשבתות ובחגים בלבד.
בימי חול בשעות הבוקר המאוחרות מתקיימים מידי יום שיעורי תורה.
הרחבה
סיווג: בית כנסת
נגישות:
מקור:ישראל זיסק
תאריך עדכון: 1/5/2019 17:15:40
קישורים חיצוניים
