אבן זוריק לב
מתוך עמוד ענן
92 מ'
תקציר
ארלוזור (זוריק) לב נולד ב-17 בספטמבר 1933 לנחמיה וללאה, ממיסדי כפר ביל"ו, בשנתו הראשונה של המושב לאחר שיוסד באופן רשמי. הפרדסים שעליהם נשענה פרנסת המתיישבים ניטעו סביב ב-1932, במלאת 50 שנים לעליית הביל"ויים ארצה. זוריק, הילד הראשון שנולד בכפר, נקרא על שם דוקטור חיים ארלוזורוב, שנרצח בחולות תל אביב שלושה חודשים בדיוק קודם להיוולדו. הוא החל את לימודיו בבית ספר יסודי ברחובות ואחר כך המשיך בביה"ס החקלאי כדורי בגליל התחתון.
זוריק הבטיח שיחזור מקצועי יותר למשק המשפחתי ויוכל לשפר אותו. לזוריק היה קשר מיוחד עם מנהל כדורי, המורה ה"אגדי" לגידול דבורים, נתן פיאט.
זוריק התקבל לקורס טיס לאחר שירות בנח"ל 101 זוריק היה היחיד בחיל שפיקד על שלוש טייסות קרב. בזמן שרותו התחתן עם טלי בת הכפר והקים משפחה ובה ששה ילדים. כמשפחה שגרה בבסיס חיל האויר חצור, טלי, זוריק וילדיהם היו נוסעים לעבוד ולבלות בחלקת השקדים המשפחתית שנטע ליד נגבה.
בשנת 1968 עשה זוריק הפסקה משירתו הצבאי ונרשם ללימודים באוניברסיטת בר-אילן. עבודת גמר שהגיש הייתה סיכום של מחקר שביצע עם שני חברים על "תרומת הדבורים למשק ולכלכלה בארה"ב ע"י האבקה". מסקנתו הייתה, שתרומת הדבורים לכלכלה הלאומית גדולה עשרת מונים אף מתרומתה באמצעות הדבש וכי היא קריטית לאיכותו ולכמותו של יבול גידולי השדה. זוריק ניסה לשכנע את מוסדות ענף המכוורת לעסוק גם בהאבקה, אך זה היה מוקדם מדי, ורק כעבור שנים חלחל רעיונו ועזר לענף לצאת מהמשבר העמוק שבו היה שרוי.
בעת מלחמת יום הכיפורים. פיקד אל"מ זוריק על בסיסו, כנף 1 – רמת דוד. שתי טייסות הסקייהוק שלו, 109 ו-110, ספגו פגיעות נ"מ ואבדות רבות של טייסים שנפלו ביומיים הראשונים ללחימה. כדי להרים את המורל של הטייסים הצעירים, זוריק החליט לצאת עם טייסי סקייהוק מטייסת 110, כדי שיראו הצעירים, כי גם מפקד הבסיס טס אתם מול הטילים. הוא הצטרף למבנה טיסה שהוביל סגן מפקד הטייסת, אברהם וילן (בן דודו של "אבו" וילן), למשימת הפצצת סוללות טילים באזור מפרץ פורט סעיד, בצפון תעלת סואץ. כשזוריק ניסה להתחמק מאש סולולות הנ"מ נפגע מטוסו והוא צלל בסערה המימה, ומאז י"ג בתשרי תשל"ד, 9 באוקטובר 73, יום נפילתו, לא התגלו גופתו ומטוסו, עד היום.
שנתיים לאחר מכן, ב-9 באוקטובר 1975, לאחר אזכרה משפחתית מצומצמת בחלקת השקדים שאהב וטיפח, נפטר בנו אודי מהתקף אסטמה.
לזכרו של זוריק יום עיון שנתי של ענף המכוורת, כהוקרה לתרומתו, שחילצה את הענף. יום זה הפך לכנס השנתי של ענף הדבורים ובו מעניקה מועצת הדבש מלגה למחקרים בנושא האבקה על שם זוריק. באחד הכנסים, זכה במלגה צוות מחקר של הקק"ל שבדק זני צוף לדבורים, והקרן הקיימת החליטה לטעת חורשת עצי צוף ולהקים מצפור לזכר זוריק.
חבריו של זוריק מכדורי ומחיל האוויר נרתמו לרעיון, טרחו והביאו מרמת הגולן סלע ענק, השוקל 36 טון, והציבו אותו בקצה חלקת השקדים של המשפחה, בדרך שמול באר ג' של נגבה. לסלע הוצמדה כתובת, הלקוחה מקינת אלישע על אליהו: "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו" (מלכים ב', ב', י"ב) ומעליה שמות אודי ואביו זוריק. המילים נבחרו על ידי אחיו של זוריק, אבירם מכפר ביל"ו, שדימה את צלילתו של זוריק המימה לעלייתו של אליהו בסערה השמימה.
לימים, נגנבו האותיות על ידי גנבי מתכות, ועץ שיטה הסתיר את האבן. אנו מקווים שפעולות ניקיון סביב, שילוט מתאים והכוונה מהדרך הראשית יחזירו את סלע ההנצחה למפת אתרי הזיכרון ולמודעות הציבור, שראוי שיכיר את פעלם ואת קורותיהם של תא"ל זוריק לב ובנו אודי ז"ל.
ב"מצפור זוריק" בחצרים, הוצב שלט ובו נכתב על האיש שטס עם לוחמיו כאותה דבורה המגנה על הכוורת-ביתה, מטילה את עוקצה ומשלמת על כך בחייה: "חקלאי, טייס אוהב דבורים ואנשים".
תודה למשה רום על הכתיבה והמיקום.
לצערינו נותר רק הסלע ועמוד הדגל... כל השילוט נלקח. יהיה זה הולם לטפח נק' תצפית זאת לכבוד טייס מההולל כזה.
פרטים נוספים בכתבה המצורפת ושבלינק
http://www.tmoshavim.org.il/uploadimages/kav1710.pdf
הרחבה
סיווג: אנדרטה
נגישות: אופניים
מקור:עמית הורן, אלישעלבנה, חיים בן עשור
תאריך עדכון: 11/2/2018 15:46:25
קישורים חיצוניים
