בית ליכטנשטיין

מתוך עמוד ענן

גרסה מתאריך 03:28, 15 באוגוסט 2018 מאת יגאל אמיתי (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
2018.06.17-164644.083.android.jpg

   836 מ'

תקציר

הבית, כיום ברחוב שלום שרעבי 11 בשכונת גאולה, נבנה בשנת בשנת תרס"ח (1908) ע"י זאב אלימלך ליכטנשטיין, שנהרג לימים בישיבת סלובודקה במאורעות תרפ"ט בחברון. שלושת נכדיו, יעקב, אלימלך ואבנר נפלו על הגנת ירושלים בתש"ח.

ליכטנשטיין נולד בשנת תרל"א (1871) בראדזין שבפולין וכשבגר נתקבל לישיבת סלובודקה ונמנה עם תלמידיה המובהקים. כשהיה בן 18 נשא אישה והחל לעסוק במסחר.

בשנת 1898/9 עלה זאב-אלימלך לארץ, למד את מקצוע התפרות, והעלה ארצה את אשתו וארבעת ילדיהם. המשפחה השתקעה בירושלים, בבית זה, וגם כאשר עסק במסחרו ישב עטור בתפילין ועטוף בטלית.

בשנת 1925, כאשר עברה ישיבת סלובודקה לחברון, החליט זאב-אלימלך, והוא אז בן 54 שנים, לחזור ולחבוש את ספסל הלימודים. הוא היה מראשוני המשכימים לישיבה ומהמאחרים לצאת. היה לו שם מקום קבוע בקרן-זווית, ובו עמד, התפלל ולמד. ימים מספר לפני פרוץ מאורעות אב תרפ"ט הגיע זאב-אלימלך לירושלים ואמר לחתנו, כי החליט להישאר בירושלים עד יעבור זעם, כי הוא חושש מפרעות בחברון; אולם כעבור יומיים החליט לחזור לעירו.

בליל שבת י"ז באב תרפ"ט, כאשר ישב בישיבה עם חברו המתמיד שמואל רוזנהולץ, חדרו פורעים ערבים לישיבה ורצחו באכזריות את שמואל. זאב-אלימלך ניצל בנס, ולמחרת, בשבת י"ח באב תרפ"ט (24.8.1929), עלה לתורה בבית-הכנסת ובירך ברכת "הגומל".

שעות מספר אחרי התפילה החלה השחיטה הגדולה. זאב-אלימלך, שמצא מקלט בבית ראש הישיבה, נתפש בידי הפורעים, הוכה ונדקר עד צאת נשמתו.

הוא הובא למנוחת-עולמים בקבר-אחים בבית-הקברות בחברון. השאיר אישה, בן ושתי בנות, אח ואחות.

שניים מנכדיו, האחים יעקב ואבנר, נפלו במלחמת העצמאות. נכדו אלימלך, שנקרא על-שמו, היה קצין מבצעים בחטיבה הירושלמית, ששחררה את חברון במלחמת ששת הימים. לאחר המלחמה נהרג במסגרת שירות המילואים. נינו נפל במלחמת יום הכיפורים.

באייר תשע"ח נישאה בת-נינו, אביטל, במערת המכפלה, כדי לשמור על השלשלת.

הרחבה



סיווג: מבנה
נגישות:
מקור:יגאל אמיתי
תאריך עדכון: 8/15/2018 03:28:52

קישורים חיצוניים





כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים