מצד מאגורה-אתר 119 בסקר ארכיאולוגי שדה בוקר מע'
מתוך עמוד ענן
501 מ'
תקציר
אתר ארכיאולוגי - מצד השוכן ברכס חלוקים, כ-3.4 ק"מ מערבית למדרשת שדה בוקר. לאחרונה נחפר שוב ע"י טלי גיני מרשות העתיקות שטוענת שזהו אתר שבסיסו הוא חאן נבטי גדול שעליו נבנתה מצודה חשמונאית קטנה יותר בשטחה. גרם מדרגות יורד סביב עמוד מרכזי לחדר רחצה ובו אמבט עם משולש אבן עבור מנורת שמן. חור בקיר העביר מים שחוממו מעבר לקיר ועברו דרך הקיר לאמבט, במגדל אחר נמצאו מטבח וספסל אבן ובמגדל השלשי קנקני אגירה. האמבט כוסה שנית בעפר. הדימיון של חדר הרחצה לחדרים דומים במצדה ובארמונות החורף ביריחו כמו גם כלים חשמונאים הביאו לשיוך המצודה למלכים החשמונאים ובעיקר לאלכסנדר ינאי
במקום שרידי מבנה מבוצר ובמרכזו בור מים מרשים מאוד, שמחזיק מים לאחר גשמים. בתיל מסותת משקוף המאגורה ולא על העמוד המרכזי. נכון ל25 ל2 2013 הבור מלא מים ועמוק. כנ"ל גם בכ"ב שבט תשע"ד.
אדר א' תשעב-המאגורה בצלע הדרומית של המבנה סתומה.
הרחבה
האתר צופה על נחל הבשור בו עברה דרך הבשמים בין פטרה לעזה. האתר נסקר בשנת 1953, ונחפר בשנת 1970 על ידי הארכאולוגים רודולף כהן וזאב משל, ואובחנו בו שלושה שלבי בניה.אתר 119 במפת שדה בוקר מערב (167) בסקר רשות העתיקות (קישור). שימו לב לתעלות המים היפות הבנויות לאורך 500 מטר המובילות לבור המים, ואנא אל תעלו עליהם עם הרכב!!
1. השלב הראשון - מיצדים בסמוך לחורבת מאגורה שתוארכו לתקופת הברזל ולתק' הפרסית. 2. השלב השני - חאן שנבנה מעל המבנה הקודם (40X22 מטר), אותו תיארכו ע"פ מטבעות למאה שניה לפנה"ס ויחסו את בנייתו לנבטים, זהו אחד החאנים העתיקים בנגב.בתקופה זו נחצב גם בור המים מדרום, שהוזן על ידי תעלת מים. 3. השלב השלישי - מצודה מרובעת (21X21 מטר) עם ארבעה מגדלי פינה ששרדה לגובה של כ- 2.5 מטר, בנויה מאבני גזית שמתוארכת כיום לאלכסנדר ינאי המלך החשמונאי שהשתלט על המסחר הנבטי בנגב בעזרת מיצדים כאלו.
שמו של המצד ניתן לו בשל בור המים מסוג "מאגורה" שנמצא למרגלותיו.
ניתוח חדש של הממצאים שעשתה הארכאולוגית טלי אריקסון גיני מרשות העתיקות, הוביל למסקנה שהשלב השני הוא למעשה מצודה חשמונאית. המכלול הקרמי מאפיין יותר את ממלכת יהודה ולא את הממלכה הנבטית. באחד מהמגדלים התגלה חדר רחצה, שמזכיר בתפקודו את חדר הרחצה מארמון התאומים ביריחו, שבנתה שלומציון המלכה.
המצודה כנראה נבנתה לאחר כיבוש עזה על ידי אלכסנדר ינאי, אשר שלט גם בתל ניצנה, על פי מטבעות חשמונאיים וכלים שנתגלו בחפירת האתר. ממצאים אלה מחזקים את הדעה שממלכת יהודה החשמונאית שלטה על חלק גדול מהנגב.
סיווג: מצודה
נגישות:
מקור:Gropp, Yagel345, Tzafrirt1, Nilikpln, Marikriber, Zoharronen, ארזלוזון, ליאו, חוגי סיירות, צוות08, Shukykar, Benie, Junko
תאריך עדכון: 4/20/2021 14:30:43
קישורים חיצוניים
http://www.antiquities.org.il/survey/newmap.asp#
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3864767,00.html
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3864767,00.html
