קדש-קדס (אתר התיישבות דרוזית)
מתוך עמוד ענן
Marikriber (שיחה | תרומות) |
עידו מטייל (שיחה | תרומות) (שם:קדש-קדס (אתר התיישבות דרוזית). תיאור:בקעת קדש מצפון מנקזת את מימיה מזרחה אל עמק החולה בנחל קדש. נזכרת לראשונה במאה ה-15 לפנה"ס ובמאה ה-14 ל) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.52695274353 |
| - | |Lat=33. | + | |Lat=33.113974260387 |
|Height=489 | |Height=489 | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
| - | |Name=קדס (אתר | + | |Name=קדש-קדס (אתר התיישבות דרוזית) |
|Description=בקעת קדש מצפון מנקזת את מימיה מזרחה אל עמק החולה בנחל קדש. | |Description=בקעת קדש מצפון מנקזת את מימיה מזרחה אל עמק החולה בנחל קדש. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
עיר כנענית חשובה שמאוחר יותר נקראה "קדש בגליל" והפכה לעיר מקלט בתקופת התנחלות הישראלית. | עיר כנענית חשובה שמאוחר יותר נקראה "קדש בגליל" והפכה לעיר מקלט בתקופת התנחלות הישראלית. | ||
| - | נכבשה מפאת חשיבותה שוב | + | נכבשה מפאת חשיבותה שוב ב-732 לפנה"ס ע"י אשור ומאז הפכה לעיר מעורבת. |
בתקופה החשמונאית מקום התכנסות הצבא היווני הסלבקי ולאחר מפלתם בעמק חצור מול יהונתן החשמונאי הם נסוגו שוב לפה. | בתקופה החשמונאית מקום התכנסות הצבא היווני הסלבקי ולאחר מפלתם בעמק חצור מול יהונתן החשמונאי הם נסוגו שוב לפה. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
בתחילת התקופה העות'מאנית. כנראה משפחת טאפש הגיעה לבית ג'ן מקדס. 2 בונקרים קטנים על הגבעה, מצפון ודרום מערב. | בתחילת התקופה העות'מאנית. כנראה משפחת טאפש הגיעה לבית ג'ן מקדס. 2 בונקרים קטנים על הגבעה, מצפון ודרום מערב. | ||
| - | |images=תלקדשמערבי.JPG, | + | |images=תלקדשמערבי.JPG, |
| + | |Accessibility= | ||
|PointType=אתר ארכיאולוגי | |PointType=אתר ארכיאולוגי | ||
| - | |Contributors=Salehkhatib, שירין ב.י, Marikriber | + | |Contributors=Salehkhatib, שירין ב.י, Marikriber, עידו מטייל |
|csrc=IZ15 | |csrc=IZ15 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=2/21/2015 15:55:24 |
|WinId=633279877017343178 | |WinId=633279877017343178 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
| - | |||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 15:55, 21 בפברואר 2015
489 מ'
תקציר
בקעת קדש מצפון מנקזת את מימיה מזרחה אל עמק החולה בנחל קדש.
נזכרת לראשונה במאה ה-15 לפנה"ס ובמאה ה-14 לספירה בכיבושי שליטי מצרים הקדומה תחותמס השלישי ופרעה סתי.
עיר כנענית חשובה שמאוחר יותר נקראה "קדש בגליל" והפכה לעיר מקלט בתקופת התנחלות הישראלית.
נכבשה מפאת חשיבותה שוב ב-732 לפנה"ס ע"י אשור ומאז הפכה לעיר מעורבת.
בתקופה החשמונאית מקום התכנסות הצבא היווני הסלבקי ולאחר מפלתם בעמק חצור מול יהונתן החשמונאי הם נסוגו שוב לפה.
לפי יוסף בן מתיתיהו קדש היתה מקום מושבם של בני צור.
בתקופה הרומית המקום גדל מאוד והתפשט.
בתקופה הערבית עיירה חשובה בשם "כדיש" וים החולה נקרא ע"ש "בחרת כדיש".
הכפר הקטן שהיה פה נכבש במלחמת העצמאות במבצע חירם.
מדרום לכביש בסמוך לתל נובע מעיין איתן אך המקום מוזנח ורובצות שם פרות בדרך קבע
בכפר קדס גרו דרוזים
בתחילת התקופה העות'מאנית. כנראה משפחת טאפש הגיעה לבית ג'ן מקדס. 2 בונקרים קטנים על הגבעה, מצפון ודרום מערב.
הרחבה
סיווג: אתר ארכיאולוגי
נגישות:
מקור:Salehkhatib, שירין ב.י, Marikriber, עידו מטייל
תאריך עדכון: 2/21/2015 15:55:24
קישורים חיצוניים
