תל ערני
מתוך עמוד ענן
Marikriber (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=תל ערני | |Name=תל ערני | ||
| - | |Description=שטח התל הוא 250 דונם,מורכב משני תלים | + | |Description=שטח התל הוא כ-250 דונם, והוא מורכב משני תלים, תל עליון, כ-20 דונם ותל תחתון המורכב בעצמו משתי "מדרגות". |
| - | הממצאים הם מהברונזה | + | הממצאים הם מהברונזה הקדומה (בערך 3,700 לפנה"ס) עד לתקופה העות'מאנית. |
| - | בראש התל | + | שלוש משלחות עיקריות ארכיאולוגיות פעלו באתר: הראשונה, בשנות ה-50 של המאה ה-20 בראשותו של שמואל ייבין, השניה בשנות ה-80 בראשותם של אהרן קמפינסקי ויצחק גלעד. השלישית, בראשותו של יובל יקותיאלי, החלה לחפור באתר בקיץ 2013. |
| - | בתל 7 שכבות ישוב עם חומות סוגרים | + | בראש התל עמד בעבר קברו של השייח' אחמד אל-ערייני, ומכאן מקור שמו העברי של התל, ערני. בעבר, נחשב התל כמקום מושבה של העיר הפלשתית "גת" (ומכאן שמם של הקיבוץ והעיר השכנים) אך החפירות הראשונות באתר הראו שזיהוי זה שגוי. |
| - | התל | + | בתל העליון נחפרו עד כה 7 שכבות ישוב עם חומות סוגרים ובתי ארבעה מרחבים (מהתקופה הישראלית - תקופת הברזל). כמו כן, התל העליון שימש, בתקופות מאוחרות בהרבה, גם כבית קברות של היישוב הסמוך ערק אל-מנשייה. |
| - | + | בתל התחתון נחשפו שכבות רבות מתקופת הברונזה הקדומה. היישוב בתקופה זו הוא, ככל הנראה, אחד היישובים העירוניים הקדומים, הגדולים והחשובים בדרום ארץ-ישראל, עם מבנים ציבוריים, חומה רחבה, מתחם עירוני מסודר וקשרים ענפים עם מצרים. | |
רק אל תצפו לראות משהו מכל הנ"ל באתר. | רק אל תצפו לראות משהו מכל הנ"ל באתר. | ||
תל הצופה ממזרח על העיר קרית גת. היה השטח השולט בכיס פלוג'ה ולמרגלותיו שכן הכפר עירק אל מנשיה אשר סביבו התרחשו קרבות קשים במלחמת העצמאות. בצומת לרגלי התל מצויים שלטים ואבן הנצחה לקרבות. | תל הצופה ממזרח על העיר קרית גת. היה השטח השולט בכיס פלוג'ה ולמרגלותיו שכן הכפר עירק אל מנשיה אשר סביבו התרחשו קרבות קשים במלחמת העצמאות. בצומת לרגלי התל מצויים שלטים ואבן הנצחה לקרבות. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
נכנסים לקרית-גת בכניסה הראשית, פונים ימינה בצומת הראשון ומגיעים לאנדרטה עשויה מתכת גסה וזועקת כפצע פתוח. הנוף הפסטורלי הניבט בין הבתים אינו יכול להשכיח את מחיר המלחמה. זה אולי המקום היחידי העונה לשורות שירו האלמותי של חיים חפר: "היום דבר אין להכיר, על המשלט יושבת עיר - אולי בזכות אותם זמנים" | נכנסים לקרית-גת בכניסה הראשית, פונים ימינה בצומת הראשון ומגיעים לאנדרטה עשויה מתכת גסה וזועקת כפצע פתוח. הנוף הפסטורלי הניבט בין הבתים אינו יכול להשכיח את מחיר המלחמה. זה אולי המקום היחידי העונה לשורות שירו האלמותי של חיים חפר: "היום דבר אין להכיר, על המשלט יושבת עיר - אולי בזכות אותם זמנים" | ||
(מקור ynet) | (מקור ynet) | ||
| - | |images=תלערני.JPG, | + | |images=תלערני.JPG, |
|Accessibility=רכב שטח | |Accessibility=רכב שטח | ||
|PointType=תל | |PointType=תל | ||
| - | |Contributors=דורון קדמיאל, שירין ב.י, Marikriber | + | |Contributors=דורון קדמיאל, שירין ב.י, Marikriber, עומר שלו |
|csrc=SZ17 | |csrc=SZ17 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=10/19/2013 09:39:02 |
|WinId=634342480639731658 | |WinId=634342480639731658 | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 09:39, 19 באוקטובר 2013
140 מ'
תקציר
שטח התל הוא כ-250 דונם, והוא מורכב משני תלים, תל עליון, כ-20 דונם ותל תחתון המורכב בעצמו משתי "מדרגות".
הממצאים הם מהברונזה הקדומה (בערך 3,700 לפנה"ס) עד לתקופה העות'מאנית.
שלוש משלחות עיקריות ארכיאולוגיות פעלו באתר: הראשונה, בשנות ה-50 של המאה ה-20 בראשותו של שמואל ייבין, השניה בשנות ה-80 בראשותם של אהרן קמפינסקי ויצחק גלעד. השלישית, בראשותו של יובל יקותיאלי, החלה לחפור באתר בקיץ 2013.
בראש התל עמד בעבר קברו של השייח' אחמד אל-ערייני, ומכאן מקור שמו העברי של התל, ערני. בעבר, נחשב התל כמקום מושבה של העיר הפלשתית "גת" (ומכאן שמם של הקיבוץ והעיר השכנים) אך החפירות הראשונות באתר הראו שזיהוי זה שגוי.
בתל העליון נחפרו עד כה 7 שכבות ישוב עם חומות סוגרים ובתי ארבעה מרחבים (מהתקופה הישראלית - תקופת הברזל). כמו כן, התל העליון שימש, בתקופות מאוחרות בהרבה, גם כבית קברות של היישוב הסמוך ערק אל-מנשייה.
בתל התחתון נחשפו שכבות רבות מתקופת הברונזה הקדומה. היישוב בתקופה זו הוא, ככל הנראה, אחד היישובים העירוניים הקדומים, הגדולים והחשובים בדרום ארץ-ישראל, עם מבנים ציבוריים, חומה רחבה, מתחם עירוני מסודר וקשרים ענפים עם מצרים.
רק אל תצפו לראות משהו מכל הנ"ל באתר.
תל הצופה ממזרח על העיר קרית גת. היה השטח השולט בכיס פלוג'ה ולמרגלותיו שכן הכפר עירק אל מנשיה אשר סביבו התרחשו קרבות קשים במלחמת העצמאות. בצומת לרגלי התל מצויים שלטים ואבן הנצחה לקרבות.
כביש סלול מגיע לאתר גם מכיוון גת.
הרחבה
ב-28 בדצמבר 1948 ניסתה חטיבת אלכסנדרוני להכניע את המצרים הנצורים בכיס. זה היה אחד הקרבות הקשים, הצובטים בלב, שאינם נותנים מנוח, ולכן ציון דרך שחובה לעצור בו. הפלוגה הדתית מגדוד 33 כבשה בקרב לילי את הכפר עיראק אל-מנשייה, אך מיד עם בוקר הותקפה על ידי גדוד משוריין מצרי. 87 הלוחמים כותרו בין בתי הכפר ונהרגו בקרב.
נכנסים לקרית-גת בכניסה הראשית, פונים ימינה בצומת הראשון ומגיעים לאנדרטה עשויה מתכת גסה וזועקת כפצע פתוח. הנוף הפסטורלי הניבט בין הבתים אינו יכול להשכיח את מחיר המלחמה. זה אולי המקום היחידי העונה לשורות שירו האלמותי של חיים חפר: "היום דבר אין להכיר, על המשלט יושבת עיר - אולי בזכות אותם זמנים"
(מקור ynet)
סיווג: תל
נגישות: רכב שטח
מקור:דורון קדמיאל, שירין ב.י, Marikriber, עומר שלו
תאריך עדכון: 10/19/2013 09:39:02
קישורים חיצוניים
