השער המערבי של קייאפה
מתוך עמוד ענן
שמואל פישר (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
תעלת ניקוז כפולה. מימי דוד המלך ומימי החשמונאים | תעלת ניקוז כפולה. מימי דוד המלך ומימי החשמונאים | ||
בחפירות שנערכו בשנה האכרונה ע"י האוניברסיטה העברית נמצא אוסטרכון (כלי ועליו כיתוב) שלפי החוקרים נכתב בשפה הכנענית בלשון עברית וזהו הכיתוב העברי הקדום ביותר עד כה. אוסטרקון זה מחזק את האסכולה הארכיאולוגית לפיה דוד המלך היה קיים ומלך על ממלכה גדולה והדבר גם מחזק את הטענה שזוהי העיר שעריים (בעת הקדומה היה נדיר לבנות עיר מבוצרת עם יותר משער אחד שהוא נקודת הטורפה של העיר) והיא מוזכרת בתנ"ך לאחר מלחמת דוד וגוליית בספר שמואל א' | בחפירות שנערכו בשנה האכרונה ע"י האוניברסיטה העברית נמצא אוסטרכון (כלי ועליו כיתוב) שלפי החוקרים נכתב בשפה הכנענית בלשון עברית וזהו הכיתוב העברי הקדום ביותר עד כה. אוסטרקון זה מחזק את האסכולה הארכיאולוגית לפיה דוד המלך היה קיים ומלך על ממלכה גדולה והדבר גם מחזק את הטענה שזוהי העיר שעריים (בעת הקדומה היה נדיר לבנות עיר מבוצרת עם יותר משער אחד שהוא נקודת הטורפה של העיר) והיא מוזכרת בתנ"ך לאחר מלחמת דוד וגוליית בספר שמואל א' | ||
| + | --------------------------------- | ||
| + | החרס פוענח לראשונה ע"י ד"ר חגי משגב שקבע כי הוא מורכב ממלים עבריות. חוקרים נוספים פענחו גם הם את החרס ופרסמו את מסקנותיהם. הפענוח המרחיב והמלא נעשה ע"י פרופ' גרשון גליל מאוניברסיטת חיפה. במאמר מקיף ומפורט מסכם פרופ' גרשון גליל את מחקריהם של כל החוקרים עד עתה ומוסיף את מסקנותיו. | ||
| + | |||
| + | הכתובת הינה בכתיב חסר, דהיינו - ללא אמות הקריאה (א' ה' ו' י'). כך למשל, המלים 'אל תעש' יכולות להקרא 'אל תעשו', או 'אל תעשה', המלים 'רב עלל' הן "ריבו עולל" או 'ריב עולל', וכדומה. | ||
| + | |||
| + | להלן קריאת החרס לפי פענוחו של פרופ' גרשון גליל: | ||
| + | |||
| + | אל תעש: ועבד א[ת]... | ||
| + | שפט עבד ואלמנ(ה) שפט ית[ם] | ||
| + | וגר רב עלל רב דל ו | ||
| + | אלמנ(ה) נקם *יבד (=ביד) מלך. | ||
| + | אבינ ועבד שכ גר תמ[כ[ | ||
| + | |||
| + | |||
|images=מבצר האלה השער המערבי צילם שמואל פישר.jpg,מבצר האלה צילם שמואל פישר2.jpg, | |images=מבצר האלה השער המערבי צילם שמואל פישר.jpg,מבצר האלה צילם שמואל פישר2.jpg, | ||
|PointType=אתר ארכיאולוגי | |PointType=אתר ארכיאולוגי | ||
|Contributors=יהושעלביא, שמואל פישר, יהונתן82 | |Contributors=יהושעלביא, שמואל פישר, יהונתן82 | ||
|csrc=SZ18 | |csrc=SZ18 | ||
| - | |LastUpdate=1/ | + | |LastUpdate=1/27/2013 17:31:06 |
|WinId=634606998854540277 | |WinId=634606998854540277 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
גרסה מתאריך 17:31, 27 בינואר 2013
318 מ'
תקציר
[[Description::שער מרשים. נותר המפתן ונקב ציר הדלת שני חדרים מכל צד תעלת ניקוז כפולה. מימי דוד המלך ומימי החשמונאים בחפירות שנערכו בשנה האכרונה ע"י האוניברסיטה העברית נמצא אוסטרכון (כלי ועליו כיתוב) שלפי החוקרים נכתב בשפה הכנענית בלשון עברית וזהו הכיתוב העברי הקדום ביותר עד כה. אוסטרקון זה מחזק את האסכולה הארכיאולוגית לפיה דוד המלך היה קיים ומלך על ממלכה גדולה והדבר גם מחזק את הטענה שזוהי העיר שעריים (בעת הקדומה היה נדיר לבנות עיר מבוצרת עם יותר משער אחד שהוא נקודת הטורפה של העיר) והיא מוזכרת בתנ"ך לאחר מלחמת דוד וגוליית בספר שמואל א'
החרס פוענח לראשונה ע"י ד"ר חגי משגב שקבע כי הוא מורכב ממלים עבריות. חוקרים נוספים פענחו גם הם את החרס ופרסמו את מסקנותיהם. הפענוח המרחיב והמלא נעשה ע"י פרופ' גרשון גליל מאוניברסיטת חיפה. במאמר מקיף ומפורט מסכם פרופ' גרשון גליל את מחקריהם של כל החוקרים עד עתה ומוסיף את מסקנותיו.
הכתובת הינה בכתיב חסר, דהיינו - ללא אמות הקריאה (א' ה' ו' י'). כך למשל, המלים 'אל תעש' יכולות להקרא 'אל תעשו', או 'אל תעשה', המלים 'רב עלל' הן "ריבו עולל" או 'ריב עולל', וכדומה.
להלן קריאת החרס לפי פענוחו של פרופ' גרשון גליל:
אל תעש: ועבד א[ת]...
שפט עבד ואלמנ(ה) שפט ית[ם]
וגר רב עלל רב דל ו
אלמנ(ה) נקם *יבד (=ביד) מלך.
אבינ ועבד שכ גר תמ[כ[]]
הרחבה
סיווג: אתר ארכיאולוגי
נגישות:
מקור:יהושעלביא, שמואל פישר, יהונתן82
תאריך עדכון: 1/27/2013 17:31:06
קישורים חיצוניים
