אנדרטת נירים (דנגור)

מתוך עמוד ענן

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 1: שורה 1:
{{Point
{{Point
-
|Lon=34.35023690381752
+
|Lon=34.33656692504883
-
|Lat=31.239122390218085
+
|Lat=31.23885719835186
-
|Height=93
+
|Height=83
|MeasuredByGPS=No
|MeasuredByGPS=No
|Name=אנדרטת נירים (דנגור)
|Name=אנדרטת נירים (דנגור)
שורה 11: שורה 11:
האנדרטה מכונה גם דנגור ע"ש רבה של סואץ בשנים 1907-1916 שרכש את קרקעות האזור.
האנדרטה מכונה גם דנגור ע"ש רבה של סואץ בשנים 1907-1916 שרכש את קרקעות האזור.
|PointType=אתר קרבות
|PointType=אתר קרבות
-
|Contributors=עמית הורן, Ilafer
+
|Contributors=עמית הורן, Ilafer, ניב זו-ארץ
-
|csrc=SZ16
+
|csrc=IZ14
-
|LastUpdate=6/6/2012 20:56:42
+
|LastUpdate=11/29/2012 08:22:40
|WinId=634531413469966717
|WinId=634531413469966717
|LongDescription=
|LongDescription=

גרסה מתאריך 08:22, 29 בנובמבר 2012

   83 מ'

תקציר

נירים היה קיבוץ של גדוד ניר של השומר הצעיר שעלה לקרקע במסגרת 11 הנקודות במוצאי יום הכיפורים 6.10.46. ב15.5.48 פלש הצבא המצרי לארץ והחל להתקיף את היישוב בעזרת רגלים, תותחים ושריוניות. בקרב נהרגו 7 לוחמים אל מול 35 הרוגים מצריים, והרוג נוסף לכוחותינו היה בלילה. המצרים המשיכו להתקיף את היישוב עוד חצי שנה, עד למבצע אסף שהיה בתחילת דצמבר, ובזמן זה הרסו כל בניין ביישוב למעט בית הבטחון, ועל כן החיים ביישוב עברו אל הבונקרים והתעלות.

במקום קבר שמונת הלוחמים, אנדרטה עם סיפור הקרב בצורת בית בטחון ועליה הכתובת "לא הטנק ינצח כי אם האדם", כתובת שנשארה על הקיר היחיד שנותר מחדר האוכל.

האנדרטה מכונה גם דנגור ע"ש רבה של סואץ בשנים 1907-1916 שרכש את קרקעות האזור.

הרחבה



סיווג: אתר קרבות
נגישות:
מקור:עמית הורן, Ilafer, ניב זו-ארץ
תאריך עדכון: 11/29/2012 08:22:40

קישורים חיצוניים





כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים