המנזר הרוסי
מתוך עמוד ענן
| שורה 22: | שורה 22: | ||
בצידו הצפון מזרחי של ההר, בסמוך למיכלי הריסוס יש כניסה למערכת תת קרקעית של מנהרות ובית בד ששימשו את הנזירים. | בצידו הצפון מזרחי של ההר, בסמוך למיכלי הריסוס יש כניסה למערכת תת קרקעית של מנהרות ובית בד ששימשו את הנזירים. | ||
| + | |images=עמק הברכות 026 (Medium).jpg, | ||
|PointType=אתר קרבות | |PointType=אתר קרבות | ||
| - | |Contributors=עמית הורן | + | |Contributors=עמית הורן, Eitanh53 |
|csrc=I14 | |csrc=I14 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=5/23/2012 10:31:28 |
|WinId=633528591011199357 | |WinId=633528591011199357 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
| - | |||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 10:31, 23 במאי 2012
.jpg)
946 מ'
תקציר
המנזר הרוסי נבנה ב1892 על מנת להיות תחנה לעולי הרגל בין הכנסיה הרוסית בירושלים לכנסית אברהם במערב העיר חברון. רעפים רבים מתקופת השימוש בו נותרו בשטח.
בשנים 1935-36 שכנו בו מתיישבי כפר עציון.
עם פרוץ מלחמת העצמאות הקים כאן עוזי נרקיס משלט ששלט על כביש 60 בעליה צפונה מאל-ערוב.
בכ"ה ניסן תש"ח 4.5.48 תקפו הערבים את המקום ו-12 מגינים נהרגו בקרב. מפקד הגוש מוש (משה זילברשמיט הי"ד) בהספדו על הנופלים אמר: "מה אנו ומה חיינו - העיקר הוא המפעל בו אנו חיים. נכה באוייב בכל מקום שנשיגנו, נפריע לממש את זממו. תשובתנו נחושה - נצח ירושלים".
המקום נכבש בג' אייר 12.5 לאחר קרב עז בו נהרגו 17 לוחמים, ביניהם גם מפקד הגוש מוש (משה זילברשמיט הי"ד). בשעה 10:30 מגיניו נטשוהו למשך 19 שנים עגומות.
הערבים שחגגו על נצחונם הרסו את מבנה המנזר.
הגעה עם רכב: יש לפנות שמאלה מיד לפני ש.ג. של בסיס החטיבה (החטמ"ר) ופשוט לשאוף לפסגת ההר.
במקום אנדרטה עם עיקרי הדברים.
בצידו הצפון מזרחי של ההר, בסמוך למיכלי הריסוס יש כניסה למערכת תת קרקעית של מנהרות ובית בד ששימשו את הנזירים.
הרחבה
סיווג: אתר קרבות
נגישות:
מקור:עמית הורן, Eitanh53
תאריך עדכון: 5/23/2012 10:31:28
קישורים חיצוניים
