עין טמיר
מתוך עמוד ענן
דני שוורצמן (שיחה | תרומות) (שם:עין טמיר. תיאור:מעין הנובע מתוך נקבה באורך כ-15 מ'. ניכנס פנימה (להצטייד בפנס) כ-10 מטרים. בתחילה הכניסה צרה אבל בהמשך מתרחבת הנקבה וההליכה) |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
|Name=עין טמיר | |Name=עין טמיר | ||
|Description=מעין הנובע מתוך נקבה באורך כ-15 מ'. ניכנס פנימה (להצטייד בפנס) כ-10 מטרים. בתחילה הכניסה צרה אבל בהמשך מתרחבת הנקבה וההליכה בתוך המים היא חוויה נהדרת. כמות המים משתנה מעונה לעונה. באביב המים יכולים להגיע בקצה הפנימי של הנקבה לגובה של כ-1 מטר ואף יותר, ובסוף הקיץ לחצי מטר. בקצה הנקבה יש מבוי סתום, שם נסוב על עקבותינו ונצא לפתח הנקבה. מנגד לנקבה, בקצב משטח הסלעים הלבן, בתוך הנחל יש בריכה נפלאה לשכשוך. | |Description=מעין הנובע מתוך נקבה באורך כ-15 מ'. ניכנס פנימה (להצטייד בפנס) כ-10 מטרים. בתחילה הכניסה צרה אבל בהמשך מתרחבת הנקבה וההליכה בתוך המים היא חוויה נהדרת. כמות המים משתנה מעונה לעונה. באביב המים יכולים להגיע בקצה הפנימי של הנקבה לגובה של כ-1 מטר ואף יותר, ובסוף הקיץ לחצי מטר. בקצה הנקבה יש מבוי סתום, שם נסוב על עקבותינו ונצא לפתח הנקבה. מנגד לנקבה, בקצב משטח הסלעים הלבן, בתוך הנחל יש בריכה נפלאה לשכשוך. | ||
| - | באזורים רבים של הארץ מצויים מעיינות עם נִקְבות הבנויות בשיטה דומה. הנקבה חצובה בצלע הנחל או בבטן ההר, לעיתים עד למקום הנביעה, ומוליכה את המים לבריכת אגירה. לפני חציבתן של נקבות אלו נבעו המעיינות בצורה טבעית בקילוח דק מסדק בסלע. הקדמונים הבינו שאפשר להגביר את ספיקת המעיין על ידי חשיפה של השכבה נושאת המים בתת-הקרקע, וריכוז המים והולכתם באמצעות נקבה. גם כאן נחצבה הנקבה בדופן גדת הנחל כדי להגביר את ספיקת המעיין, שנקרא עין טמיר על שום היותו עלום ונסתר בתוך הנקבה. זהו מעיין שכבה הנובע באזור המגע שבין סלעי הדולומיט (תצורת סכנין) החדירים למים לבין המסלע שמתחתיו האטום יחסית (תצורת דיר חנא). סלעי תצורת סכנין עשירים בחללים קרסטיים, כדוגמת החלל המצוי בהמשך המנהרה. עדכון 22/4/16 | + | באזורים רבים של הארץ מצויים מעיינות עם נִקְבות הבנויות בשיטה דומה. הנקבה חצובה בצלע הנחל או בבטן ההר, לעיתים עד למקום הנביעה, ומוליכה את המים לבריכת אגירה. לפני חציבתן של נקבות אלו נבעו המעיינות בצורה טבעית בקילוח דק מסדק בסלע. הקדמונים הבינו שאפשר להגביר את ספיקת המעיין על ידי חשיפה של השכבה נושאת המים בתת-הקרקע, וריכוז המים והולכתם באמצעות נקבה. גם כאן נחצבה הנקבה בדופן גדת הנחל כדי להגביר את ספיקת המעיין, שנקרא עין טמיר על שום היותו עלום ונסתר בתוך הנקבה. זהו מעיין שכבה הנובע באזור המגע שבין סלעי הדולומיט (תצורת סכנין) החדירים למים לבין המסלע שמתחתיו האטום יחסית (תצורת דיר חנא). סלעי תצורת סכנין עשירים בחללים קרסטיים, כדוגמת החלל המצוי בהמשך המנהרה. |
| - | המעין נובע בתצורת דיר חנא מתוך מסלע אוטם מים.{אינו | + | עדכון 22/4/16 |
| + | המעין נובע בתצורת דיר חנא מתוך מסלע אוטם מים.{אינו במגע עם דולומיט סכנין} | ||
|images=01102010268.JPG,תמונה3 037.jpg, | |images=01102010268.JPG,תמונה3 037.jpg, | ||
| - | |||
|PointType=מעין | |PointType=מעין | ||
| - | |Contributors=נעם עציוני, Benzeev7, עמית הורן, שני רווה, בנימין א, Maormishali1906, Emils, צביק 45, יחיאל עומר גוטמן1, גבריאונגר, Davtir, צוות08, נתיאשוש, דני שוורצמן | + | |ExtLinks=http://www.hamaayanot.co.il/home/index.php?page |
| + | |Contributors=נעם עציוני, Benzeev7, עמית הורן, שני רווה, בנימין א, Maormishali1906, Emils, צביק 45, יחיאל עומר גוטמן1, גבריאונגר, Davtir, צוות08, נתיאשוש, דני שוורצמן, ליאו | ||
|csrc=SZ17 | |csrc=SZ17 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=5/9/2020 17:18:54 |
|WinId=633033381152532172 | |WinId=633033381152532172 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
| - | | | + | |Accessibility= |
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 17:18, 9 במאי 2020
269 מ'
תקציר
מעין הנובע מתוך נקבה באורך כ-15 מ'. ניכנס פנימה (להצטייד בפנס) כ-10 מטרים. בתחילה הכניסה צרה אבל בהמשך מתרחבת הנקבה וההליכה בתוך המים היא חוויה נהדרת. כמות המים משתנה מעונה לעונה. באביב המים יכולים להגיע בקצה הפנימי של הנקבה לגובה של כ-1 מטר ואף יותר, ובסוף הקיץ לחצי מטר. בקצה הנקבה יש מבוי סתום, שם נסוב על עקבותינו ונצא לפתח הנקבה. מנגד לנקבה, בקצב משטח הסלעים הלבן, בתוך הנחל יש בריכה נפלאה לשכשוך.
באזורים רבים של הארץ מצויים מעיינות עם נִקְבות הבנויות בשיטה דומה. הנקבה חצובה בצלע הנחל או בבטן ההר, לעיתים עד למקום הנביעה, ומוליכה את המים לבריכת אגירה. לפני חציבתן של נקבות אלו נבעו המעיינות בצורה טבעית בקילוח דק מסדק בסלע. הקדמונים הבינו שאפשר להגביר את ספיקת המעיין על ידי חשיפה של השכבה נושאת המים בתת-הקרקע, וריכוז המים והולכתם באמצעות נקבה. גם כאן נחצבה הנקבה בדופן גדת הנחל כדי להגביר את ספיקת המעיין, שנקרא עין טמיר על שום היותו עלום ונסתר בתוך הנקבה. זהו מעיין שכבה הנובע באזור המגע שבין סלעי הדולומיט (תצורת סכנין) החדירים למים לבין המסלע שמתחתיו האטום יחסית (תצורת דיר חנא). סלעי תצורת סכנין עשירים בחללים קרסטיים, כדוגמת החלל המצוי בהמשך המנהרה.
עדכון 22/4/16
המעין נובע בתצורת דיר חנא מתוך מסלע אוטם מים.{אינו במגע עם דולומיט סכנין}
הרחבה
סיווג: מעין
נגישות:
מקור:נעם עציוני, Benzeev7, עמית הורן, שני רווה, בנימין א, Maormishali1906, Emils, צביק 45, יחיאל עומר גוטמן1, גבריאונגר, Davtir, צוות08, נתיאשוש, דני שוורצמן, ליאו
תאריך עדכון: 5/9/2020 17:18:54
קישורים חיצוניים
http://www.hamaayanot.co.il/home/index.php?page
