חדר הסעודה האחרונה
מתוך עמוד ענן
תובל האדמה (שיחה | תרומות) (שם:חדר הסעודה האחרונה. תיאור:היא כנסייה בהר ציון שנבנתה בתקופה הצלבנית(לפני כ-800 שנה) על פי המסורת הנוצרית נערכה הסעודה האחרונה בחייו של יש) |
|||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
מסורת הסעודה האחרונה היא אירוע חשוב בתיאולוגיה הנוצרית, וטקסים נוצריים רבים משלבות מסורת זו בהן מאכיל הכומר את המאמינים בלחם ומשקה אותם ביין, תוך ציטוט דבריו של ישו בסעודה האחרונה. על פי המסורת מעשי ישו בסעודה מגלות את מסירות נפשו של ישו למען המאמינים, בכך שהיה מוכן להקריב את גופו ודמו למענם. ואכן בחדר הסעודה האחרונה נמצא עמוד שיש קטן, התומך בחיפוי שמעל המדרגות היורדות אל הקריפטה. וכותרת העמוד מעוטרת בתבליט של ציפור שקנאי, שגוזליה מנקרים את גופה כדי לא למות ברעב. וזאת כסמל ודימוי להקרבתו של ישו למען מאמיניו סמל ופסל זה נפוץ בנצרות, וניתן למצאו בפסיפסים ופסלים רבים בעולם. | מסורת הסעודה האחרונה היא אירוע חשוב בתיאולוגיה הנוצרית, וטקסים נוצריים רבים משלבות מסורת זו בהן מאכיל הכומר את המאמינים בלחם ומשקה אותם ביין, תוך ציטוט דבריו של ישו בסעודה האחרונה. על פי המסורת מעשי ישו בסעודה מגלות את מסירות נפשו של ישו למען המאמינים, בכך שהיה מוכן להקריב את גופו ודמו למענם. ואכן בחדר הסעודה האחרונה נמצא עמוד שיש קטן, התומך בחיפוי שמעל המדרגות היורדות אל הקריפטה. וכותרת העמוד מעוטרת בתבליט של ציפור שקנאי, שגוזליה מנקרים את גופה כדי לא למות ברעב. וזאת כסמל ודימוי להקרבתו של ישו למען מאמיניו סמל ופסל זה נפוץ בנצרות, וניתן למצאו בפסיפסים ופסלים רבים בעולם. | ||
חדר הסעודה האחרונה עצמו בנוי במתכונת צלבנית, של קמרונות צולבים ועמודי תמך בעלי כותרות מגוונות ומעיד על סגנון בוניו. לאחר הכיבוש המוסלמי במאה ה-15 השתלטו מוסלמים על המקום וגירשו ממנו את הנוצרים והכנסייה הפכה למסגד בו נקבע מחראב (גומחת תפילה) בצמוד לקיר הדרומי של החדר, מתקופה זו נשארו גם חלונות הויטוראז' הססגוניים ובהם פסוקים בערבית. כנוהגם של המוסלמים במקומותיהם הקדושים נאסרה במשך מאות שנים כניסת יהודים ונוצרים למקום, אך בתקופת המנדט כבר הותרה כניסת יהודים ונוצרים למקום תמורת תשלום, והחזקה על המקום עוד מתקופת התורכים הייתה בידי משפחה מוסלמית שמונתה כשומרי המפתח. רק לאחר קום מדינת ישראל ב-1948 עבר קבר דוד המלך ובתוכו מתחם כנסיית חדר הסעודה האחרונה לידי מדינת ישראל, במשך עשרות שנים נוהלה הכנסייה בידי משרד הדתות. ומגעים רבים בדבר החזרת הבעלות על חדר הסעודה האחרונה לידי הנוצרים התנהלו תוך דרישה חוזרת ונשנת של הוותיקן לקבל בעלות על המקום, וגורמים נוצרים בכירים טוענים כי אריאל שרון כראש ממשלה הבטיח והתחייב להחזיר להם את השליטה במקום , לפחות עד היום המתחם עדין נמצא בהחזקת מדינת ישראל. | חדר הסעודה האחרונה עצמו בנוי במתכונת צלבנית, של קמרונות צולבים ועמודי תמך בעלי כותרות מגוונות ומעיד על סגנון בוניו. לאחר הכיבוש המוסלמי במאה ה-15 השתלטו מוסלמים על המקום וגירשו ממנו את הנוצרים והכנסייה הפכה למסגד בו נקבע מחראב (גומחת תפילה) בצמוד לקיר הדרומי של החדר, מתקופה זו נשארו גם חלונות הויטוראז' הססגוניים ובהם פסוקים בערבית. כנוהגם של המוסלמים במקומותיהם הקדושים נאסרה במשך מאות שנים כניסת יהודים ונוצרים למקום, אך בתקופת המנדט כבר הותרה כניסת יהודים ונוצרים למקום תמורת תשלום, והחזקה על המקום עוד מתקופת התורכים הייתה בידי משפחה מוסלמית שמונתה כשומרי המפתח. רק לאחר קום מדינת ישראל ב-1948 עבר קבר דוד המלך ובתוכו מתחם כנסיית חדר הסעודה האחרונה לידי מדינת ישראל, במשך עשרות שנים נוהלה הכנסייה בידי משרד הדתות. ומגעים רבים בדבר החזרת הבעלות על חדר הסעודה האחרונה לידי הנוצרים התנהלו תוך דרישה חוזרת ונשנת של הוותיקן לקבל בעלות על המקום, וגורמים נוצרים בכירים טוענים כי אריאל שרון כראש ממשלה הבטיח והתחייב להחזיר להם את השליטה במקום , לפחות עד היום המתחם עדין נמצא בהחזקת מדינת ישראל. | ||
| - | + | הסעודה האחרונה היא העיתוי בו ישוע נפרד מתלמידיו ויוצא לדרכו כקורבן החטאים של האנושות. בסעודה לא מוזכר שאכלו מהכבש שנשחט כקורבן הפסח אלא מודגשים הלחם והיין, הלחם הוא מצה, לחם העוני ואכן עד היום במיסה קתולית נותנים מצה מקמח שלא תפח. | |
| + | 3 האבנגליונים הסינופטים קובעים שהסעודה נערכה בערב יום חמישי לפני שחיטת הקורבנות, אבנגליון יוחנן קובע שהסעודה נערכה לפני כך שישוע הועלה על הצלב בדיוק בזמן שבבית המקדש נשחטו קרבנות הפסח | ||
|Accessibility=ברגל | |Accessibility=ברגל | ||
|PointType=אתר נוצרי | |PointType=אתר נוצרי | ||
| - | |Contributors=Haketem, מאיר רוטר, תובל האדמה | + | |Contributors=Haketem, מאיר רוטר, תובל האדמה, ליאו |
| - | + | |LastUpdate=3/27/2020 14:24:45 | |
| - | |LastUpdate= | + | |
|WinId=634277824230647605 | |WinId=634277824230647605 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
| + | |images= | ||
| + | |Csrc= | ||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 14:24, 27 במרץ 2020
770 מ'
תקציר
היא כנסייה בהר ציון שנבנתה בתקופה הצלבנית(לפני כ-800 שנה) על פי המסורת הנוצרית נערכה הסעודה האחרונה בחייו של ישו.
הכניסה לחדר הסעודה האחרונה הינה מפתח הנמצא לפני הכניסה לקבר דוד.
חדר הסעודה האחרונה הוא כנסייה קטנה (15 X 12 מטרים), שמה בלטינית הוא 'סינקולום' או 'קנקולום', שפירושו 'חדר אוכל'. על פי המסורת הנוצרית כאן סעד ישו את סעודתו האחרונה שהייתה סעודת ליל הסדר (הבשורה על פי מתי, פרק כ"ו 19-29)
המסורת הקושרת את חדר הסעודה האחרונה להר ציון התגבשה בימי הביניים, כאשר הנוצרים הצלבנים הקימו מתחם מנזר (בלטינית "קלויסטר") סביב קבר דוד המלך בו ובכך רצו לחבר בין המושג "משיח בן דוד" לישו שבעינם הוא המשיח, וגם הוא נולד בבית לחם. את חדר הסעודה האחרונה הם בנו מעל הקבר, באופן ששילב את הקבר בתוך הקריפטה של הכנסייה. כיום חסמו את המדרגות המחברות בין הקומות, וקומת הקריפטה משמשת את בית כנסת, ואילו חדר הסעודה האחרונה משמש עד היום ככנסייה.
מסורת הסעודה האחרונה היא אירוע חשוב בתיאולוגיה הנוצרית, וטקסים נוצריים רבים משלבות מסורת זו בהן מאכיל הכומר את המאמינים בלחם ומשקה אותם ביין, תוך ציטוט דבריו של ישו בסעודה האחרונה. על פי המסורת מעשי ישו בסעודה מגלות את מסירות נפשו של ישו למען המאמינים, בכך שהיה מוכן להקריב את גופו ודמו למענם. ואכן בחדר הסעודה האחרונה נמצא עמוד שיש קטן, התומך בחיפוי שמעל המדרגות היורדות אל הקריפטה. וכותרת העמוד מעוטרת בתבליט של ציפור שקנאי, שגוזליה מנקרים את גופה כדי לא למות ברעב. וזאת כסמל ודימוי להקרבתו של ישו למען מאמיניו סמל ופסל זה נפוץ בנצרות, וניתן למצאו בפסיפסים ופסלים רבים בעולם.
חדר הסעודה האחרונה עצמו בנוי במתכונת צלבנית, של קמרונות צולבים ועמודי תמך בעלי כותרות מגוונות ומעיד על סגנון בוניו. לאחר הכיבוש המוסלמי במאה ה-15 השתלטו מוסלמים על המקום וגירשו ממנו את הנוצרים והכנסייה הפכה למסגד בו נקבע מחראב (גומחת תפילה) בצמוד לקיר הדרומי של החדר, מתקופה זו נשארו גם חלונות הויטוראז' הססגוניים ובהם פסוקים בערבית. כנוהגם של המוסלמים במקומותיהם הקדושים נאסרה במשך מאות שנים כניסת יהודים ונוצרים למקום, אך בתקופת המנדט כבר הותרה כניסת יהודים ונוצרים למקום תמורת תשלום, והחזקה על המקום עוד מתקופת התורכים הייתה בידי משפחה מוסלמית שמונתה כשומרי המפתח. רק לאחר קום מדינת ישראל ב-1948 עבר קבר דוד המלך ובתוכו מתחם כנסיית חדר הסעודה האחרונה לידי מדינת ישראל, במשך עשרות שנים נוהלה הכנסייה בידי משרד הדתות. ומגעים רבים בדבר החזרת הבעלות על חדר הסעודה האחרונה לידי הנוצרים התנהלו תוך דרישה חוזרת ונשנת של הוותיקן לקבל בעלות על המקום, וגורמים נוצרים בכירים טוענים כי אריאל שרון כראש ממשלה הבטיח והתחייב להחזיר להם את השליטה במקום , לפחות עד היום המתחם עדין נמצא בהחזקת מדינת ישראל.
הסעודה האחרונה היא העיתוי בו ישוע נפרד מתלמידיו ויוצא לדרכו כקורבן החטאים של האנושות. בסעודה לא מוזכר שאכלו מהכבש שנשחט כקורבן הפסח אלא מודגשים הלחם והיין, הלחם הוא מצה, לחם העוני ואכן עד היום במיסה קתולית נותנים מצה מקמח שלא תפח.
3 האבנגליונים הסינופטים קובעים שהסעודה נערכה בערב יום חמישי לפני שחיטת הקורבנות, אבנגליון יוחנן קובע שהסעודה נערכה לפני כך שישוע הועלה על הצלב בדיוק בזמן שבבית המקדש נשחטו קרבנות הפסח
הרחבה
סיווג: אתר נוצרי
נגישות: ברגל
מקור:Haketem, מאיר רוטר, תובל האדמה, ליאו
תאריך עדכון: 3/27/2020 14:24:45
קישורים חיצוניים
