מירון הקדומה
מתוך עמוד ענן
(הבדלים בין גרסאות)
מ (תיקון נ.צ.) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.4357470435584 |
| - | |Lat=32. | + | |Lat=32.9823914655258 |
| - | |Height= | + | |Height=773 |
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=מירון הקדומה | |Name=מירון הקדומה | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
|LastUpdate=05/26/2008 10:03:31 | |LastUpdate=05/26/2008 10:03:31 | ||
|WinId=633474290111976376 | |WinId=633474290111976376 | ||
| - | | | + | |csrc=I14 |
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 07:46, 28 בדצמבר 2010
773 מ'
תקציר
שרידי ישוב מעטים מימי המשנה והתלמוד ובראש הגבעה בולטת חזית בית הכנסת של הישוב.
הישוב במקום מתוארך למן התקופה ההלניסטית ובתקופת הבית השני ועד לשנת 363 עת נטישת המקום מירון שימשה ככפר יהודי משגשג שנודע באיכות שמן הזית שבו.
המקום בוצר ע"י יוסף בן מתיתיהו ושימש ביתם של משמרת הכוהנים לבית יהויריב.
החל מימי הביניים הפכה מירון למרכז חשוב לעלייה לרגל (זיארה) שבה השתתפו גם מוסלמים ודרוזים היות שבמסורת היהודית כאן פעל רבי שמעון בר יוחאי וקברו שוכן בסמוך. בית הכנסת מירון הוא מהמחצית השנייה של המאה ה-3 לספירה ובזמנו היה בנוי משתי קומות. בית הכנסת מירון חרב ככל הנראה ברעידת האדמה הגדולה בשנת 363 לספירה אז גם ניטש הישוב מירון.
המיוחד בבית הכנסת במקום הוא שחלקו פשוט חצוב בסלע ונחשב לאחד מבתי הכנסת הגדולים בגליל.
חזיתו שהשתמרה פונה דרומה אל ירושלים.
הרחבה
סיווג: בית כנסת עתיק
נגישות:
מקור:שירין ב.י
תאריך עדכון: 05/26/2008 10:03:31
קישורים חיצוניים
