חורבת עדולם

מתוך עמוד ענן

גרסה מתאריך 18:09, 14 במרץ 2015 (הצגת מקור) אסף י-ם (שיחה | תרומות) → מעבר להשוואת הגרסאות הקודמת		גרסה מתאריך 16:51, 4 בנובמבר 2018 (הצגת מקור) Meir315 (שיחה | תרומות) מ מעבר להשוואת הגרסאות הבאה ←
שורה 8:		שורה 8:
	במקום מספר עצי אלה מהגדולים והעתיקים ביותר באזור.		במקום מספר עצי אלה מהגדולים והעתיקים ביותר באזור.
	באר עדולם נמצאת בשדה כמה מטרים דר-מז' לתל. צומח מתוכה עץ.		באר עדולם נמצאת בשדה כמה מטרים דר-מז' לתל. צומח מתוכה עץ.
		+	|LongDescription=זה לא המקום של חורבת עדולם
	|images=אדרת12.JPG,		|images=אדרת12.JPG,
	|PointType=חורבה		|PointType=חורבה
שורה 14:		שורה 15:
	|LastUpdate=3/14/2015 18:09:57		|LastUpdate=3/14/2015 18:09:57
	|WinId=633636720027023649		|WinId=633636720027023649
-	|LongDescription=
	|Accessibility=		|Accessibility=
	|ExtLinks=		|ExtLinks=
	}}		}}

---

גרסה מתאריך 16:51, 4 בנובמבר 2018

35.0039936407132

31.6555065795138No   354 מ'

תקציר

חורבת עדולם (ח'ירבת א-שיח' מד'כור) מזוהה עם עדולם המקראית, שנמנתה עם 36 מלכי כנען שהיכה יהושע, וכן בהקשרים שונים בתנ"ך (בסיפורי יהודה בן יעקב, בעת מנוסת דוד משאול ועוד). כמו כן, נזכרת בספר מכבים. שמה הערבי של החורבה הנמצאת למרגלות התל הוא עיד אל-מיה, שם שמשמר את השם המקראי, תוך הקניית משמעות בערבית (חג המים). עדולם שכנה סמוך לארץ פלשתים ולכן דוד, כאשר נמלט מפני המלך שאול, מצא מקלט במערת עדולם הסמוכות. עדולם חולשת על הדרך החשובה שעוברת בנחל האלה. בתקופה הביזנטית שכן באתר יישוב נוצרי. קו שביתת הנשק בין ירדן לישראל עבר עד מלחמת ששת הימים למרגלות חורבת עדולם. גדר ההפרדה עוברת במרחק של כמה מאות מטרים מהאתר. במקום מספר עצי אלה מהגדולים והעתיקים ביותר באזור. באר עדולם נמצאת בשדה כמה מטרים דר-מז' לתל. צומח מתוכה עץ.

הרחבה

זה לא המקום של חורבת עדולם

סיווג: חורבה
נגישות:
מקור:Menyroth, גיל מסטיי, Marikriber, אסף י-ם
תאריך עדכון: 3/14/2015 18:09:57

קישורים חיצוניים

אדרת12.JPG
{{{Csrc}}}
633636720027023649