שרידי "בר-לחי"
מתוך עמוד ענן
(דף חדש: {{Point |Lon=34.689974784851074 |Lat=31.704072852642927 |Height=-9999 |MeasuredByGPS=No |Name=שרידי "בר-לחי" |Description=מכון התערובת "בר לחי" במשואות ...)
מעבר להשוואת הגרסאות הבאה ←
גרסה מתאריך 21:18, 13 באוקטובר 2016
תקציר
מכון התערובת "בר לחי" במשואות יצחק הוקם בחודש טבת תשכ"ב (1962). היה זה תאגיד ליצור תערובת לבעלי חיים לישובי הסביבה.
חיים נדיבי ז"ל, ממייסדי המשק, הגה את הרעיון והוא זה שייזם והקים את המכון. הוא שימש שנים רבות כגזבר וכמרכז משק והטביע את חותמו בצורה מאוד משמעותית. הוא היה אדם עם ראש פתוח ויכולת של יחסי ציבור יוצאים מן הכלל. אדם משיכמו ומעלה. חיים נדיבי ז"ל היה תקופה ארוכה בתפקיד: מזכיר ארגון הקניות של "הפועל המזרחי". (אירגוני הקניות שיגשגו בארץ וסייעו בפיתוח ההתיישבות וליישובי הדרום, בשנות החמישים והשישים). בתפקידו כמזכיר ארגון הקניות של "הפועל המזרחי", הקים את מכון התערובת "בר לחי", כדי לספק מזון תערובת לרפתות, לולים וצאן במושבים. הוא עמד על כך שהשטח יופקע משטח משואות יצחק ויירשם כשטח בבעלות של מכון התערובת של "הפועל המזרחי", היה זה שטח של 4 דונם.
הייתה לכך משמעות חיובית. הקניה הזאת, של רכישת מכון התערובת, הכניסה בבת אחת סכום כסף רציני למשואות יצחק בזמן הקניה. המאזן הכספי של המשק הפך משלילי לחיובי. היתה גם משמעות שלילית, משפחות שהתגוררו באזור הצרכניה, התלוננו במשך השנים על רעש וזיהום אוויר.
במכון עבדו שכירים בעיקר מאזור קרית מלאכי. להלן שמות חלק מהשכירים שעבדו שנים רבות ב"בר לחי": יהודה מורי ז"ל, מאיר פרץ ז"ל, ישראל אלמקייאס ז"ל, מימון גבאי יבדל"א, יצחק שטרית יבדל"א, שלמה פרץ יבדל"א, שמעון ממן יבדל"א,יהושע אוזן יבדל"א, משה ביטון יבדל"א, ששון דוידיאן יבדל"א, עובד בשם גרגורי ועוד. המכון העסיק גם שני נהגי משאיות: עזרא אהרוני ז"ל ממרכז שפירא ומשה לדרר ז"ל מניר ישראל.
ראוי לציין, ששנתיים לאחר הקמת המכון התרחש אסון כבד. לפני חג הפסח תשכ"ד, אפריל 1964, העובד עמרם פרץ ז"ל, אחיו של שלמה פרץ יבדל"א, נכנס לסילו ונחנק למוות. עמרם היה בן 22 במותו. יהי זכרו ברוך.
מטעם המשק עבדו במהלך השנים בצוות הניהול: שמעון ברודי ז"ל, יעקב רביב ז"ל, שעבדו יחד 25 שנים מאז הקמת המכון ושמואל קרן ז"ל ויהודה שיין יבדל"א. שמעון שילה ז"ל היה בשנים הראשונות איש הטכני ואחראי על פיתוחים שונים.
שמעון ז"ל נפטר ב י' אייר תשמ"ט (1989), לרגל ה"שלושים" לפטירתו כתב חברו יעקב רביב ז"ל מאמר לזכרו בעלון, תחת הכותרת: "חבר לעבודה – קווים לדמותו": "שמעון ז"ל, ראה את הענף כמפעל אישי שלו והעביר תחושה זו לכל צוות העובדים. בשנת 1963, כשהגיעו עולי צפון אפריקה אלינו כעובדים, לקח אותם שמעון ז"ל, תחת חסותו. הוא ראה בזה את הגשמת הציונות: העובדה שיכול לעזור לעולה להקלט בארץ, על ידי עבודה ו"הסבר פניך לעולה", עד כדי כך השתדל למענם. מכיוון שלא ידעו עברית, כתב להם את סידור העבודה וההוראות באותיות דפוס, כפי שהכירו מסידור התפילה. לאט לאט לימד אותם לכתוב וגם לדבר בשפה העברית. זו היתה משימתו: שהעולה ירגיש טוב בארץ וירגיש בבית. בכך תרם הרבה למיזוג גלויות והגשמת הציונות. שמעון ז"ל, היה לעובדים לאב, ליועץ בעיקר בענייני חינוך הילדים. הוא היה ישר ואמין. פעם נשלח שמעון על ידי ארגון הקניות "בר לחי" לכנס למדע עופות בחו"ל, ונותרו בידו דולרים ספורים, אותם ביושרו החזיר כמובן לאירגון. הוא היה מתריע מפני בזבוז כספי ציבור למרות שהמפעל הוא מקום ציבורי – התנהג בו כאילו היה ביתו. שמעון ז"ל היה חבר של אנשי הצוות ובני משפחותיהם".
יעקב רביב ז"ל הלך לעולמו בשבת חול המועד פסח תשס"ט. בלוויה הספידה אותו בתו נעה: "במכון התערובת היית שותף בצוות הניהול, מאוד אהבת את מקום העבודה שלך, כבית שני היה עבורך. חשובים לך ביותר היו האנשים עימם עבדת. היית להם אוזן קשבת. הוספת ודאגת להם ולמשפחתם, לשיפור תנאי השכר ותנאי העבודה. שותפות אמיתית היתה ביניכם. בראשית חודש ניסן, לקראת חג הפסח, התמקדת בעבודה הקשה במכון התערובת ובניקיונו לפסח. שמחת שקיבלת את תעודת ההכשר של הרב מקוממיות". (מתוך עלון פרשת שמיני, תשס"ט).
משרדי הנהלת החשבונות של "בר לחי" שכנו בבית "הפועל המזרחי" בבניין "הקסטל" בת"א. במשך עשרות שנים עבד שם בחריצות, מסירות ובנאמנות: מתתיהו גולדזנד.
בשנת תשנ"ב 1992 התאחד מכון התערובת "שפע בר" שבבאר יעקב עם "בר לחי". "בר לחי" גדל והתרחב. עובדי "שפע בר" עברו ל"בר לחי". בין העובדים שהצטרפו: עמי אלמליח, חנוך צורזקר.
בתקופות השיא המכון עבד גם במשמרות לילה. לא רק ממושבי הסביבה רכשו תערובת, גם מעזה רכשו. והם היו משלמים הכי טוב – במזומן..
בשנותיו האחרונות סבל "בר לחי" מהפסדים כספיים. בשנת תשס"ג 2003 הוחלט לסגור את "בר לחי". עובדיו פוטרו ופוצו.
בשנת תש"ע 2010 משואות יצחק קונה את "בר לחי "מה"פועל המזרחי", למטרת פירוק המכון.
בשנת תשע"א 2011 במשך חודשים רבים עמלו הפועלים על פרוק המגדלים, אשר היו לחלק מהנוף החיצוני של המשק.
הרחבה
סיווג: היסטוריה
נגישות:
מקור:ישראל זיסק
תאריך עדכון: 10/13/2016 21:18:12
קישורים חיצוניים