אתר הגלעֵד
מתוך עמוד ענן
(דף חדש: {{Point |Lon=35.233158312683145 |Lat=31.775674561614433 |Height=750 |MeasuredByGPS=No |Name=אתר הגלעֵד |Description=אתר קבורה והנצחה לחללי הרובע היה...) |
אלרון זבטני (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.232038497924805 |
| - | |Lat=31. | + | |Lat=31.774512784290778 |
| - | |Height= | + | |Height=760 |
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=אתר הגלעֵד | |Name=אתר הגלעֵד | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
|Accessibility=ברגל | |Accessibility=ברגל | ||
|PointType=אנדרטה | |PointType=אנדרטה | ||
| - | |Contributors=מאיר רוטר | + | |Contributors=מאיר רוטר, אלרון זבטני |
| - | |csrc= | + | |csrc=OZ18 |
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=11/11/2015 09:18:42 |
|WinId=634660557274360565 | |WinId=634660557274360565 | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
|images= | |images= | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 09:18, 11 בנובמבר 2015
760 מ'
תקציר
אתר קבורה והנצחה לחללי הרובע היהודי בתש"ח:
משנת 1948 עת נפל הרובע היהודי, ועד לשחרורו מחדש במלחמת ששת הימים, במשך 19 שנים אלו לא יכלו מגורשי הרובע היהודי להתייחד עם זכר יקיריהם שנפלו במהלך הקרבות, מפני שאלה היו קבורים בחצר קטנה בפאתי הרובע. המתים שנקברו בחופזה בימים האחרונים של הקרבות, נקברו מתוך כוונה להעבירם לקבורת קבע בהמשך, אלא שנפילת הרובע שבשה את התוכנית והקבורה נדחתה שנים רבות.
עם פרוץ מלחמת העצמאות בשלהי שנת 1947. והכרזת תוכנית החלוקה בכ"ט בנובמבר, הותקף היישוב היהודי בכל הארץ, כמו גם הרובע היהודי. מה שהביא לנטישה המונית של יושבי הרובע אל מחוץ לחומות, הנשארים היו בעיקר האוכלוסייה החלשה של עניים וזקנים או בעלי משפחות הגדולות שלא היה להם להן לברוח. ב-15 במאי 1948, עזבו הבריטים את הארץ, והרובע היהודי כותר כולו. אז נמשכו הקרבות בין מגיני הרובע האמיצים אל ללא אמצעים, לבין כנופיות מקומיות. ב-19 במאי נכנסו כוחות סדירים של הלגיון הירדני לעיר העתיקה, וניהלו מלחמה קשה מול התגבורת שנשלחה להגן על הרובע. בתום תשעה ימי קרבות, ב-28 במאי 1948, נאלצו מגיני הרובע להיכנע בפני הלגיון.
באותם ימי קרבות שבין נטישת הבריטים ונפילת הרובע נהרגו רבים ממגיני הרובע, ורבני הרובע החליטו לחרוג מן הכלל שאין מלינים את המת בירושלים, וזאת משום חשש לביזוי המת או חילול קברו, ועל כן להמתין עם הקבורה עד לפינוים של המתים מהעיר העתיקה, ועל כן בתחילה נשמרו גופות המתים בבית החולים משגב לדך, אולם לאחר שהמצב החמיר ומספר החללים גדל, החליטו הרבנים לקבור את המתים באופן ארעי בין החומות. הלוויה הייתה קצרה ונערכה במהירות ואף חלקה תחת אש התותחים, גופות המתים הובלו בשיירה מבית החולים לחצר קטנה ליד בתי מחסה. אפילו ארונות הקבורה נעשו מלוחות עץ של סוכה, הרב אורנשטיין ניהל את טקס הקבורה, ובשם הקהל ביקש סליחה מן המתים על שלא נהגו בהם את הכבוד בקבורה ראויה, לציין כי מספר ימים לאחר הטקס, נהרג הרב אורנשטין יחד עם אשתו בפגיעת פגז ישירה בביתם, גם הם נקברו באותו מקום. בסך הכול נערכו כמה טקסי קבורה מהירים כאלה לאורך כמה ימים, ובהם נקברו 34 חללים, ובהם גם ניסים ג'יני, שהיה בסך הכול בן תשע וחצי ונהרג שעה ששימש כקשר בין עמדות המגינים הוא נורה בידי צלף ירדני לאחר שזוהה על ידו רץ בין העמדות, לאחר נפילת הרובע הוסיפו הירדנים לקברים עוד 14 גופות, ובסך הכול נקברו בחצר הקטנה 48 קדושים, לאחר נפילת הרובע ויציאת היהודים ממנו, שוב לא פקדו את הקברים הללו יהודים משך 19 שנה.
אחרי שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים, גמלה מדינת ישראל חסד עם המתים ונערכה להם לוויה מכובדת, כולם הובאו לקבר אחים בהר הזיתים. רק גופה אחת זוהתה מהם בוודאות בשל שיני החלב שעוד היו בפי הגופה, היא של נסים ג'יני ז"ל. את אתר הקבורה בתוככי הרובע הפכו לאחר פינויו לאתר הנצחה בשם 'הגלעֵד', עליו הוקמה אנדרטת אבן קטנה עשויה אבן גיר, וכתובת המספרת את סיפור המקום.
הרחבה
כתובת: רחוב הגלעֵד, הרובע היהודי
אוטובוס: קו 38 להר ציון, ו-1,2 לכותל.
סיווג: אנדרטה
נגישות: ברגל
מקור:מאיר רוטר, אלרון זבטני
תאריך עדכון: 11/11/2015 09:18:42
קישורים חיצוניים
