טירת דוביה, לבנון
מתוך עמוד ענן
עידו מטייל (שיחה | תרומות) |
עידו מטייל (שיחה | תרומות) |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
|Name=טירת דוביה, לבנון | |Name=טירת דוביה, לבנון | ||
|Description=ישנה דעה ששמה משמר את השם (de Bouillon) מ (Francois de Bouillon), שהיה ממנהיגי הצלבנים. | |Description=ישנה דעה ששמה משמר את השם (de Bouillon) מ (Francois de Bouillon), שהיה ממנהיגי הצלבנים. | ||
- | הטירה ממוקמת במורדות המזרחיים של ואדי סלוקי, | + | הטירה ממוקמת במורדות המזרחיים של ואדי סלוקי, בצומת דרכים המקשרת בין מבצר הונין במרגליות לבין מצודת תִבנין שמצפון לבינת ג'בל. |
תיאור הטירה: | תיאור הטירה: | ||
- | + | מוקפת חפיר גדול וציוד מצור המוקף בעמק משלושת צדדיה פרט לדרום. יש לה צלע ממערב, המכונה החגורה. | |
- | + | אורכה כשבעים מטרים ורוחבה כארבעים. היו בה שלוש קומות, העליונה נהרסה בתקיפות הישראליות ב-1972 והיא מכילה כשלושים חדרים. | |
- | אורכה כשבעים מטרים ורוחבה כארבעים. היו בה שלוש קומות, | + | |
(תרגום מערבית) | (תרגום מערבית) | ||
היסטוריה של הטירה: | היסטוריה של הטירה: | ||
- | דוביה סווג בספר "התוכניות של ג'בל עמל" מאת סייד מוחסין אלאמין, בפרק על טירות ומבצרים, והוא כתב על כך "דוביה היא טירה ישנה עם גבעה ממערב לה בשם אל-צינר, ומאדמתה חתיכה הנקראת מרג' אל-סיט, עד היום, מכיוון החולה. אורכו 125 מטר ורוחבו 80 מטר. יש לו שלוש קומות, השלישית נהרסה. בשתי השכבות הנותרות יש 32 חדרים וחדרים, ובתוכם ומחוצה להם | + | דוביה סווג בספר "התוכניות של ג'בל עמל" מאת סייד מוחסין אלאמין, בפרק על טירות ומבצרים, והוא כתב על כך "דוביה היא טירה ישנה עם גבעה ממערב לה בשם אל-צינר, ומאדמתה חתיכה הנקראת מרג' אל-סיט, עד היום, מכיוון החולה. אורכו 125 מטר ורוחבו 80 מטר. יש לו שלוש קומות, השלישית נהרסה. בשתי השכבות הנותרות יש 32 חדרים וחדרים, ובתוכם ומחוצה להם חדרים רבים. טירת דובאי שימשה בהיסטוריה של לבנון בת זמננו, שכן היא הייתה מקלטם של הנסיך יונס אל-מני ושני בניו מלחם וחמדאן מפניו של אל-קאג' אחמד פאשה, מושל צידון, כאשר הוא צעד עם חייליו להילחם באחיו פכר אלדין, שנמלט לטירתו של שאקיף טיירון. |
מחקר ארכיאולוגי הולם לא נערך על טירה זו כדי לקבוע את ההיסטוריה המדויקת שלה. עם זאת, ישנן מספר אינדיקציות לכך שהוא רומאי ונבנה מחדש במהלך התקופה הצלבנית במאה האחת עשרה. אך הנוסע וההיסטוריון הערבי אבן ג'ובייר לא הזכיר זאת בספרו, למרות שעבר בו, כדבריו: "...עברנו בדרכנו בין הונין לטיבנין בעמק מוקף בעצים, שרובם היו. קורע עצים, רחוק בעומק, כאילו היה תעלה עמוקה של פיר, קצוותיו נפגשים ומתייחסים לשמים שמעל, המכונה האורווה אם תיכנס אליו. החיילים יאבדו בה, ואין מקום או מקלט לנוסעו מיד המבקש בו, הירידה אליו והעלייה אליו שני מכשולים קשים, ולכן נדהמנו לענין המקום ההוא, ועברנו אותו מעט, וגמרנו. במבצר גדול של הפרנקים הידוע כבנין ……. | מחקר ארכיאולוגי הולם לא נערך על טירה זו כדי לקבוע את ההיסטוריה המדויקת שלה. עם זאת, ישנן מספר אינדיקציות לכך שהוא רומאי ונבנה מחדש במהלך התקופה הצלבנית במאה האחת עשרה. אך הנוסע וההיסטוריון הערבי אבן ג'ובייר לא הזכיר זאת בספרו, למרות שעבר בו, כדבריו: "...עברנו בדרכנו בין הונין לטיבנין בעמק מוקף בעצים, שרובם היו. קורע עצים, רחוק בעומק, כאילו היה תעלה עמוקה של פיר, קצוותיו נפגשים ומתייחסים לשמים שמעל, המכונה האורווה אם תיכנס אליו. החיילים יאבדו בה, ואין מקום או מקלט לנוסעו מיד המבקש בו, הירידה אליו והעלייה אליו שני מכשולים קשים, ולכן נדהמנו לענין המקום ההוא, ועברנו אותו מעט, וגמרנו. במבצר גדול של הפרנקים הידוע כבנין ……. | ||
שורה 27: | שורה 26: | ||
|Contributors=עמית מהשרון, עידו מטייל | |Contributors=עמית מהשרון, עידו מטייל | ||
|csrc=SZ18 | |csrc=SZ18 | ||
- | |LastUpdate=12/19/2024 | + | |LastUpdate=12/19/2024 04:06:22 |
|WinId=635851967070951646 | |WinId=635851967070951646 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= |
גרסה מתאריך 04:06, 19 בדצמבר 2024
תקציר
ישנה דעה ששמה משמר את השם (de Bouillon) מ (Francois de Bouillon), שהיה ממנהיגי הצלבנים. הטירה ממוקמת במורדות המזרחיים של ואדי סלוקי, בצומת דרכים המקשרת בין מבצר הונין במרגליות לבין מצודת תִבנין שמצפון לבינת ג'בל. תיאור הטירה: מוקפת חפיר גדול וציוד מצור המוקף בעמק משלושת צדדיה פרט לדרום. יש לה צלע ממערב, המכונה החגורה. אורכה כשבעים מטרים ורוחבה כארבעים. היו בה שלוש קומות, העליונה נהרסה בתקיפות הישראליות ב-1972 והיא מכילה כשלושים חדרים.
(תרגום מערבית) היסטוריה של הטירה: דוביה סווג בספר "התוכניות של ג'בל עמל" מאת סייד מוחסין אלאמין, בפרק על טירות ומבצרים, והוא כתב על כך "דוביה היא טירה ישנה עם גבעה ממערב לה בשם אל-צינר, ומאדמתה חתיכה הנקראת מרג' אל-סיט, עד היום, מכיוון החולה. אורכו 125 מטר ורוחבו 80 מטר. יש לו שלוש קומות, השלישית נהרסה. בשתי השכבות הנותרות יש 32 חדרים וחדרים, ובתוכם ומחוצה להם חדרים רבים. טירת דובאי שימשה בהיסטוריה של לבנון בת זמננו, שכן היא הייתה מקלטם של הנסיך יונס אל-מני ושני בניו מלחם וחמדאן מפניו של אל-קאג' אחמד פאשה, מושל צידון, כאשר הוא צעד עם חייליו להילחם באחיו פכר אלדין, שנמלט לטירתו של שאקיף טיירון.
מחקר ארכיאולוגי הולם לא נערך על טירה זו כדי לקבוע את ההיסטוריה המדויקת שלה. עם זאת, ישנן מספר אינדיקציות לכך שהוא רומאי ונבנה מחדש במהלך התקופה הצלבנית במאה האחת עשרה. אך הנוסע וההיסטוריון הערבי אבן ג'ובייר לא הזכיר זאת בספרו, למרות שעבר בו, כדבריו: "...עברנו בדרכנו בין הונין לטיבנין בעמק מוקף בעצים, שרובם היו. קורע עצים, רחוק בעומק, כאילו היה תעלה עמוקה של פיר, קצוותיו נפגשים ומתייחסים לשמים שמעל, המכונה האורווה אם תיכנס אליו. החיילים יאבדו בה, ואין מקום או מקלט לנוסעו מיד המבקש בו, הירידה אליו והעלייה אליו שני מכשולים קשים, ולכן נדהמנו לענין המקום ההוא, ועברנו אותו מעט, וגמרנו. במבצר גדול של הפרנקים הידוע כבנין …….
אינדיקציה לכך שמסעו של אבן ג'ובייר נמשך משנת 1182 ועד שנת 1185 לספירה, ואי אזכור הטירה למרות גודלה וחשיבותה הגדול מעלה ספקות לגבי אפשרות קיומה באותה תקופה, והאפשרות שלא ראה. זה לא סביר, שכן הטירה נמצאת במרחק מאתיים מטרים בלבד מעמק האורווה, שדרכו עבר המטייל הערבי.
משפחתו של עלי אל-סגיר שיפצה אותו בעידן נאסיף בן נסאר, אכלסה בו, והבניין בו גלוי ונפרד מהבניין המקורי שלו, ומאדמתו יצירה הנקראת מרג' אל-סיט עד היום כי טיפחה על ידי אחת הנשים שלהם. בין אלה שחידשו את בנייתו היה שייח' דאהר בן נסאר אלנסאר, אחיינו של נאסיף אלנסאר ממשפחת עלי אל-סגיר, וכשסיים את בנייתו וטיפס לראשו כדי לפקח על דעותיו, נפל בידיו. קרקע ונפטר בשנת תקכ"ג ע"ה. נאמר שזה היה מקום מושבו של מוראד אל-נסאר בתקופת שלטונו של אחיו נאסיף אל-נסאר, ואחריו היה מקום מושבו של בנו קאסם אל-מוראד.
בו הסתתר הנסיך יונוס, שדאג לשני בניו, מלחם וחמדאן, מפניו של אל-קאג'ק אחמד פאשה, מושל צידון, כשצעד עם חייליו להילחם באחיו פכר אלדין, בדיוק כשאחיו פכר אלדין נמלט לטירת שאקיף טירון, בשנת 1044 לספירה. הדבר מעיד על כך שהיא נהרסה בכוונה, כפי שנהגו לעשות בטירות ובמבצרים בעת עזיבתן, מחשש שהאויב ישתלט עליהן. אותם ומתבצרים בתוכם
הרחבה
סיווג: מצודה
נגישות: ברגל
מקור:עמית מהשרון, עידו מטייל
תאריך עדכון: 12/19/2024 04:06:22
קישורים חיצוניים