שיבטה \ סובוטה

מתוך עמוד ענן

גרסה מתאריך 15:11, 3 באוקטובר 2014 (הצגת מקור) Marikriber (שיחה | תרומות) → מעבר להשוואת הגרסאות הקודמת		גרסה מתאריך 06:46, 5 במאי 2019 (הצגת מקור) אבי שמידע (שיחה | תרומות) מעבר להשוואת הגרסאות הבאה ←
שורה 7:		שורה 7:
	|Description=אתר עתיקות מהתקופה הרומית-ביזנטית שהשתמר בצורה מדהימה בשל מיקומו בלב - שום מקום..		|Description=אתר עתיקות מהתקופה הרומית-ביזנטית שהשתמר בצורה מדהימה בשל מיקומו בלב - שום מקום..
-	באתר שלוש כנסיות, מאגר מים, בתי בד, וזוג ישראלים שמציע צימר יחידי ויחודי.אתר 163 סקר שבטה רשות העתיקות (קישור דף ויקי)	+	באתר שלוש כנסיות, מאגר מים, בתי בד, וזוג ישראלים שמציע צימר יחידי ויחודי.אתר 163 סקר שבטה רשות העתיקות (קישור דף ויקי).
		+
		+	שבטה נמצאת 40 ק"מ דרומית לבאר-שבע בסמוך ל"פתחת ניצנה". הישוב נוסד במקום בתקופה הרומית והגיע לשיא פריחתו בתקופה הביזנטית במאות 5-6 לספירה. השתרע על 90 דונם וזו עיירה/כפר שאכלס בשיאן 170 בתי-אב. השם הקדום 'שבטה" מוזכר בפפירוסים של ניצנה והשם הערבי "סביטה" משמר את השם בתקופה האסלמית קדומה – אזי התקיים ישוב קטן
		+	שננטש לבסוף במאה 8-9...ומאד שבטה שוממה עד היום. האלמנטים המרשימים ביותר בשבטה הם: 3 כנסיות מפוארות, ברכות אגירת מים עצומות, אורוות סוסים, כפר בעל רחובות מתוכננים ו...אין חומה[בכל התקופה הביזנטית כל ערי הנגב אין חומה כי "השלום הרומאי"].  הנקודות החשובות מתוך דף סכום של סיור בהדרכת יותם טפר בתאריך 27.12.18:
		+	1.שבטה ביסודה חקלאית אך נשענת כלכלית על מדיניות שלטון מרכזי מכוון לישובי קצוות לשם חיזוק מופגן ליציבות הגבולות [לא מזכיר דרך מסחר כי אולי חושב שהמסחר נפסק במאה ה-4 עת דרך הבשמים המרכזית הוסטה לדמשק]. "כל המתקנים במרחב החקלאי מסביב הכפר (סכרים, תלוליות, תעלות)-מורים שהמאמץ הוא בהכרח מרכזי ובתמיכה אימפריאלית".
		+	2.הכנסיות הגדולות-מפוארות הן עדות לדעתו להשקעה ה"ביזנטית-תראו" [ ולא ביטוי להיות שבטה תחנה מעבר על דרך ראשית..]
		+	3."לא נמצאו בכל שטחי החפירה שרידים ארכיטקטוניים נבטים".. עובדה זו ממוטטת את המונח השגור- ערי הנבטים; לא נבטים ולא ערים, שבטה היא כפר.
		+	4.מחוץ לקו הקיצון של הבתים – מתקני יין ושמן זית. תואם את היות שבטה בגבול הארץ הנושבת אל מול מדבר סיני [ סתירה, כיום 70 מ"מ משקעים]
		+	5.בסוף התקופה הביזנטית חפרו והוכיחו שלב של "איסוף ופינוי רכוש דניידי, איטם כניסות לבתים. המוסלמים השתמשו רק בחלק מהבתים הנטושים, נמצאו ערמות אשפה שרופות, מסגד שסתם רחוב ביזנתי ושימוש משני באבנים ביזנטיות.
		+
		+
	|images=טללים שיבטה 029 (Large).jpg,טללים שיבטה 035 (Large).jpg,טיול טללים שיבטה (18).jpg,		|images=טללים שיבטה 029 (Large).jpg,טללים שיבטה 035 (Large).jpg,טיול טללים שיבטה (18).jpg,
	|PointType=אתר ארכיאולוגי		|PointType=אתר ארכיאולוגי
	|ExtLinks=http://www.antiquities.org.il/survey/new/		|ExtLinks=http://www.antiquities.org.il/survey/new/
-	|Contributors=Www.danny-the-digger.com, אליה, Marikriber	+	|Contributors=Www.danny-the-digger.com, אליה, Marikriber, אבי שמידע
	|csrc=I14		|csrc=I14
-	|LastUpdate=10/3/2014 15:11:03	+	|LastUpdate=5/5/2019 06:46:03
	|WinId=633180947008558498		|WinId=633180947008558498
	|LongDescription=		|LongDescription=
	|Accessibility=		|Accessibility=
	}}		}}

---

גרסה מתאריך 06:46, 5 במאי 2019

34.6301709056225

30.8814785566198No   347 מ'

תקציר

[[Description::אתר עתיקות מהתקופה הרומית-ביזנטית שהשתמר בצורה מדהימה בשל מיקומו בלב - שום מקום..

באתר שלוש כנסיות, מאגר מים, בתי בד, וזוג ישראלים שמציע צימר יחידי ויחודי.אתר 163 סקר שבטה רשות העתיקות (קישור דף ויקי).

שבטה נמצאת 40 ק"מ דרומית לבאר-שבע בסמוך ל"פתחת ניצנה". הישוב נוסד במקום בתקופה הרומית והגיע לשיא פריחתו בתקופה הביזנטית במאות 5-6 לספירה. השתרע על 90 דונם וזו עיירה/כפר שאכלס בשיאן 170 בתי-אב. השם הקדום 'שבטה" מוזכר בפפירוסים של ניצנה והשם הערבי "סביטה" משמר את השם בתקופה האסלמית קדומה – אזי התקיים ישוב קטן שננטש לבסוף במאה 8-9...ומאד שבטה שוממה עד היום. האלמנטים המרשימים ביותר בשבטה הם: 3 כנסיות מפוארות, ברכות אגירת מים עצומות, אורוות סוסים, כפר בעל רחובות מתוכננים ו...אין חומה[בכל התקופה הביזנטית כל ערי הנגב אין חומה כי "השלום הרומאי"]. הנקודות החשובות מתוך דף סכום של סיור בהדרכת יותם טפר בתאריך 27.12.18: 1.שבטה ביסודה חקלאית אך נשענת כלכלית על מדיניות שלטון מרכזי מכוון לישובי קצוות לשם חיזוק מופגן ליציבות הגבולות [לא מזכיר דרך מסחר כי אולי חושב שהמסחר נפסק במאה ה-4 עת דרך הבשמים המרכזית הוסטה לדמשק]. "כל המתקנים במרחב החקלאי מסביב הכפר (סכרים, תלוליות, תעלות)-מורים שהמאמץ הוא בהכרח מרכזי ובתמיכה אימפריאלית". 2.הכנסיות הגדולות-מפוארות הן עדות לדעתו להשקעה ה"ביזנטית-תראו" [ ולא ביטוי להיות שבטה תחנה מעבר על דרך ראשית..] 3."לא נמצאו בכל שטחי החפירה שרידים ארכיטקטוניים נבטים".. עובדה זו ממוטטת את המונח השגור- ערי הנבטים; לא נבטים ולא ערים, שבטה היא כפר. 4.מחוץ לקו הקיצון של הבתים – מתקני יין ושמן זית. תואם את היות שבטה בגבול הארץ הנושבת אל מול מדבר סיני [ סתירה, כיום 70 מ"מ משקעים] 5.בסוף התקופה הביזנטית חפרו והוכיחו שלב של "איסוף ופינוי רכוש דניידי, איטם כניסות לבתים. המוסלמים השתמשו רק בחלק מהבתים הנטושים, נמצאו ערמות אשפה שרופות, מסגד שסתם רחוב ביזנתי ושימוש משני באבנים ביזנטיות.]]

הרחבה

סיווג: אתר ארכיאולוגי
נגישות:
מקור:Www.danny-the-digger.com, אליה, Marikriber, אבי שמידע
תאריך עדכון: 5/5/2019 06:46:03

קישורים חיצוניים

http://www.antiquities.org.il/survey/new/ טללים שיבטה 029 (Large).jpg, טללים שיבטה 035 (Large).jpg, טיול טללים שיבטה (18).jpg
{{{Csrc}}}
633180947008558498