מערת הערביה
מתוך עמוד ענן
מ (תיקון נ.צ.) |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=מערת הערביה | |Name=מערת הערביה | ||
| - | |Description=מערכת מיסתור | + | |Description=מערכת מערות מיסתור שנחצבו בתחתית המדרון של הרכס שממזרח לכביש הראשי ירושלים - |
| + | חברון, בצפון מחנה הפליטים מועסכר אל-ערוב. | ||
| + | מערות אלו נתגלו בשנת 1968. באחת מהן נערכה אז חפירה ארכיאולוגית קצרה, בעקבות פגיעה של שודדי עתיקות. חפירה זו העלתה כלי חרס ומטבעות מימי מרד בר-כוכבא (המאה השניה לספירה). | ||
| + | המימצאים הללו תואמים את המידע ממקורות היסטוריים ומאיגרות בר-כוכבא, לפיו היה באיזור זה מרכז המרד. גם מוצאו של בר-כוכבא - ששמו המקורי היה בר-כוסבה - היה כנראה בסביבה זאת: בכפר כוזבה, המזוהה בח'ירבת כווייזבה, מרחק כ-3 ק"מ מדרום-מזרח למערות ערוב. | ||
| + | חשיפת המימצאים מימי המרד הניעה את בי"ס שדה כפר-עציון לארגן חפירה מקפת במערה שבה הם התגלו. הדבר נעשה בקיץ תשל"ג (1973) בידי חניכי בי"ס שדה וחברי הקיבוצים בגוש-עציון, בהנהלת ד"ר יורם צפריר. | ||
| + | בתום החפירה נעשתה המערה לאתר סיור ולימוד. | ||
| + | במערה שבה נערכה החפירה חצובים מספר אולמות, הקשורים זה לזה במחילות נמוכות וצרות, עומק המערה מגיע ליותר מ-100 מ'. | ||
| + | באולם המרכזי (אולם ב'), שנוקה כולו, נמצאו שברים של מאות קנקני אגירה בגדלים שונים. הדבר מעיד כי היה כאן מחסן גדול של מזון. כן נמצאו כאן שברים של כלי בית שונים, כגון נרות חרס, כלי חרס וכלי אבן (האחרונים היו מקובלים מאוד על אבותינו בתקופת בית שני, משום שבניגוד לכלי החרס הם אינם מקבלים טומאה). נתגלו כאן גם מטבעות משלהי תקופת בית שני ומימי המרד הראשון ומרד בר-כוכבא. | ||
| + | במערה נמצאו גם שלושה חלקי כתובות על שברי חרס, שאחת מהן אומרת "יהוחנן בן יהו...", שבר של כלי זכוכית נדיר, עם כתובת יוונית, וחפץ קטן, עשוי שן, שחרותה בו האות "או". החפץ הזה דומה לעדי, אך ייתכן גם שהיה זה כרטיס כניסה לתיאטרון. | ||
| + | מימצא מעניין ומרגש במיוחד היה של שברי מפתח ארכובה עשוי מתכת, מסוג המפתחות מימי בר-כוכבא שנתגלו במערת האיגרות בנחל חבר. באחת מאיגרות האלו, הכתובה במקורה ארמית, נאמר: | ||
| + | "ליהודה בר מנשה לקריית ערביה. שלחתי לך שני חמורים, כדי שתשלח עמהם שני אנשים אצל יהונתן בן בעיה ואצל מסבלה כדי יעמיסו וישלחו למחנה אצלך לולבים ואתרוגים. ואתה שלח אחרים מאצלך ויביאו לך הדסים וערבות והתקן אותם ושלח אותם מפני שהצבא רב, היה שלום." | ||
| + | ייתכן גם ש"קריית ערביה" זהה ל"בירת ערבא", הנזכרת במידרש איכה רבה א', אחד ממידרשי החורבן והגאולה, שאפשר כי חובר על רקע תקופת מרד בר כוכבא וכשלונו. | ||
| - | + | המערה נמצאת צמוד לבתים השוליים של המחנה אך התושבים מורגלים בקבוצות הבאות לסקור את המערה. מאחר ואין מקום מוסדר לחניה בכביש מתחת. כדאי לחנות בשער מגדל עז, ומשם לרדת למערה תוך חציית הגבעה הנפלאה גבעת עז עליה חורבת אום א-טלע. | |
| - | + | |PointType=אתר ארכיאולוגי | |
| - | + | |Contributors=נעמה, עמית הורן, מאיר רוטר | |
| - | + | |csrc=I14 | |
| - | + | |LastUpdate=6/2/2011 19:06:34 | |
| - | + | |WinId=633286374610519005 | |
| - | + | ||
| - | + | ||
| - | + | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
| - | | | + | |ExtLinks= |
|images= | |images= | ||
| - | |||
| - | |||
| - | |||
| - | |||
| - | |||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 19:06, 2 ביוני 2011
875 מ'
תקציר
מערכת מערות מיסתור שנחצבו בתחתית המדרון של הרכס שממזרח לכביש הראשי ירושלים - חברון, בצפון מחנה הפליטים מועסכר אל-ערוב. מערות אלו נתגלו בשנת 1968. באחת מהן נערכה אז חפירה ארכיאולוגית קצרה, בעקבות פגיעה של שודדי עתיקות. חפירה זו העלתה כלי חרס ומטבעות מימי מרד בר-כוכבא (המאה השניה לספירה). המימצאים הללו תואמים את המידע ממקורות היסטוריים ומאיגרות בר-כוכבא, לפיו היה באיזור זה מרכז המרד. גם מוצאו של בר-כוכבא - ששמו המקורי היה בר-כוסבה - היה כנראה בסביבה זאת: בכפר כוזבה, המזוהה בח'ירבת כווייזבה, מרחק כ-3 ק"מ מדרום-מזרח למערות ערוב. חשיפת המימצאים מימי המרד הניעה את בי"ס שדה כפר-עציון לארגן חפירה מקפת במערה שבה הם התגלו. הדבר נעשה בקיץ תשל"ג (1973) בידי חניכי בי"ס שדה וחברי הקיבוצים בגוש-עציון, בהנהלת ד"ר יורם צפריר. בתום החפירה נעשתה המערה לאתר סיור ולימוד. במערה שבה נערכה החפירה חצובים מספר אולמות, הקשורים זה לזה במחילות נמוכות וצרות, עומק המערה מגיע ליותר מ-100 מ'. באולם המרכזי (אולם ב'), שנוקה כולו, נמצאו שברים של מאות קנקני אגירה בגדלים שונים. הדבר מעיד כי היה כאן מחסן גדול של מזון. כן נמצאו כאן שברים של כלי בית שונים, כגון נרות חרס, כלי חרס וכלי אבן (האחרונים היו מקובלים מאוד על אבותינו בתקופת בית שני, משום שבניגוד לכלי החרס הם אינם מקבלים טומאה). נתגלו כאן גם מטבעות משלהי תקופת בית שני ומימי המרד הראשון ומרד בר-כוכבא. במערה נמצאו גם שלושה חלקי כתובות על שברי חרס, שאחת מהן אומרת "יהוחנן בן יהו...", שבר של כלי זכוכית נדיר, עם כתובת יוונית, וחפץ קטן, עשוי שן, שחרותה בו האות "או". החפץ הזה דומה לעדי, אך ייתכן גם שהיה זה כרטיס כניסה לתיאטרון. מימצא מעניין ומרגש במיוחד היה של שברי מפתח ארכובה עשוי מתכת, מסוג המפתחות מימי בר-כוכבא שנתגלו במערת האיגרות בנחל חבר. באחת מאיגרות האלו, הכתובה במקורה ארמית, נאמר: "ליהודה בר מנשה לקריית ערביה. שלחתי לך שני חמורים, כדי שתשלח עמהם שני אנשים אצל יהונתן בן בעיה ואצל מסבלה כדי יעמיסו וישלחו למחנה אצלך לולבים ואתרוגים. ואתה שלח אחרים מאצלך ויביאו לך הדסים וערבות והתקן אותם ושלח אותם מפני שהצבא רב, היה שלום." ייתכן גם ש"קריית ערביה" זהה ל"בירת ערבא", הנזכרת במידרש איכה רבה א', אחד ממידרשי החורבן והגאולה, שאפשר כי חובר על רקע תקופת מרד בר כוכבא וכשלונו.
המערה נמצאת צמוד לבתים השוליים של המחנה אך התושבים מורגלים בקבוצות הבאות לסקור את המערה. מאחר ואין מקום מוסדר לחניה בכביש מתחת. כדאי לחנות בשער מגדל עז, ומשם לרדת למערה תוך חציית הגבעה הנפלאה גבעת עז עליה חורבת אום א-טלע.
הרחבה
סיווג: אתר ארכיאולוגי
נגישות:
מקור:נעמה, עמית הורן, מאיר רוטר
תאריך עדכון: 6/2/2011 19:06:34
קישורים חיצוניים
